המקום של ג'וליאנה

כל חודש מצטבט לי קצת הלב כשאני רואה שכל מה שכתבתי בחודש הקודם עובר לארכיון. ומצד שני זה נחמד להתחיל מחדש על דף חלק....

אתמול היה יום נחמד למדי. בעבודה הייתה הרבה עשייה אם כי כרגיל נשארתי אחרי הזמן וכרגיל הרגשתי שאני נקרעת בין מקומות. אני הבנתי שלי יש חלק לא מבוטל בכך כיוון שאני לא מציבה גבולות נוקשים מדי ולא מנהלת את הזמן שלי נכון. טוב, מטעויות לומדים וכך אלמד....

אחר הצהריים נפגשתי עם חברות לחגוג לי יום הולדת. בחרנו ללכת למסעדה בבנייני האומה בגלל שאז אני יכולה להגיע עם נולון בעגלה ברגל. חשבנו שיש שם סניף של אפרופו ובמקום זה הגענו למקום מ-ז-ע-ז-ע הן מבחינת השירות והן מבחינת המבחר שהיה להם. בסוף כמעט לא אכלתי כלום.

אבל היה נחמד להפגש ולהתעדכן. החברה  אמרה לי מיוזמתה שהיא לא שכחה את יום ההולדת שלי (אפילו ציינה את התאריך)אבל שיש לה כאלה בלאגאנים עם הילדים בבית שהיא לא מצליחה לנהל שיחה נורמלית ושקטה.

זה למעשה נטרל את הכעס שלי כי היה לי הרבה יותר חשוב לדעת שאני חשובה לה.

אפילו הערכתי את זה שהיא באה כי ראיתי כמה היא התאמצה להגיע (עם הבן הגדול  והבן הקטן).

ועוד משהו מאד משמח: טוליו עובד עכשיו בעבודה על נושא שמאד מעניין אותו והוא מלא התלהבות. זה תענוג לראות אותו ככה אחרי תקופה בה הוא היה שחוק למדי.