המקום של ג'וליאנה

קשה לי להאמין כמה נולי גדל מהר. היום הוא זחל קדימה בפעם הראשונה ואני מדברת על זחילה ממש (בעמידת שש).

הרגשנו הקלה עצומה כי התחלתי קצת לדאוג לגבי ההתפתחות שלו.

אנחנו תמיד נקרעים בין התחושה של : למה להלחיץ את הילד ולא ללכת איתו בקצב ההפתחות שלו לבין: מה לא בסדר איתו? למה אצל אחרים דברים קורים מוקדם יותר.

עכשיו ברור לי שנולי (כמו ההורים שלו) לוקח את הזמן ומתפתח בקצב שלו. אבל בהחלט לא עומד במקום.

(תאמינו או לא, נצבט לי קצת הלב. רוצה אותו עוד קצת תינוק)

[זה הזמן להרחיק מנולי דברים. חמותי מוסיפה: לנקות את הבית....(מבחינתה כל זמן הוא זמן טוב לנקות את הבית)]

היום נולי הביע שאט נפש חד משמעית מהעוף. אמרתי לטוליו שאנשים יכולים לקפוץ לי אבל אני מחכה עם העוף. הילד מקבל ברזל וירקות אחרים והוא מעל הממוצע בגובה ובמשקל.