מה שאני עושה עכשיו זה סוג של הרקדה של האצבעות על המקלדת. זקוקה לקצת ניקוי ראש.
בתקופה האחרונה אני מותשת מהג'וב שנקרא אימהות. הצד המשמח הוא שאני לא לבד בעניין הזה וטוליו לוקח ממני המון עבודה והתעוררויות בלילה.
נולי ממלא את יומי. אתמול בעבודה הרגשתי מין געגוע פיזי אליו. כשהגעתי לאסוף אותו ראיתי שהוא גילה כמה נחמד לחפור בעציצים. הוא היה מכוסה באדמה. דווקא סיטואציות כאלה משעשעות אותי כי אני מוסיפה את זה לרשימת התגליות של נולי. מזל שבבית החדש אין לנו עציצים. אמנם חסר לי אבל לאף אחד משנינו אין אנרגיה לגדל צמחים. אנחנו מגדלים תינוק במקום.
שוב לילה לבן. נולי ישן גרוע מאד וסובל מאד מצמיחת השיניים וכל שעה הוא מקיץ ממרר בבכי קורע לב. בשלב מסוים אני כמעט בוכה איתו.
אז כן, נולי בבוקר נולי בלילה ונולי במחשבתי.
בסופשבוע רבתי עם טוליו. מהריבים הטיפשיים האלה בהם אני מתלוננת בלי סוף ובלי הצדקה ומרגישה שזה לא מוצדק תוך כדי תלונה אבל כאילו מישהו לחץ על הכפתור. טוליו כדרכו פשוט ניתק מגע. שמתי לב שהמריבות שלנו הפעם כבר לא משולבות בחרדה מפני פרידה כל פעם שזה קורה אלא בידיעה שזה יעבור.
אכן עבר. פשוט חזרנו לסדר היום ואפילו עשינו טיול ארוך ארוך ברגל. היה נחמד (ירדתי ספונטנית בעוד חצי קילו. זה עובד אני אומרת לכם !)
אני חושבת שעם כל המתחים הכרוכים בגידול תינוק יש בזה גם משהו מאד מגבש לזוגיות. אני כל כך נהנית מסיטואציות כאלה בהן שנינו יושבים עם נולי ונהנים ממה שהוא עושה. וגם מהידיעה שאנחנו נמצאים אחד בשביל השני גם בקשיים.
הצלחתי למקסם את הזמן נטול נולי (הוא ישן סוף סוף !) הלכתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
