המקום של ג'וליאנה

אירוניה זה שבלילה שנולי מחליט לישון השכנים שלנו מחליטים שנחמד יותר לצפות בסרט תעודה בריטי בווליום שמרעיד את השכונה (ולראיה, אני יודעת שמדובר בסרט תעודה בריטי)

אירוניה זה כשהכלב של השכנים מחליט שזה נחמד להצטרף לקריינות של הסרט הבריטי ובתגובה הם מגבירים את הווליום.

אירוניה זה שלראשונה היתושים החליטו להתלבש לי על הגוף.

דווקא לא מתאים ללילה הזה אבל בהחלט ללילות אחרים:

"לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.

ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,

 כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,

עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה."

כמובן לאה גולדברג מפליאה במילותיה.

ולי כתבה נהדר (כרגיל)על התחושות שהשורות האלה מעוררות בה.