אתם מתארים לעצמכם שאני לא מתנה רק פה את צרותי . לפני כשבוע סיפרתי לחברה לעבודה את סיפור השכבת נולי לישון והיא אמרה לי דבר מאד חכם: שימי לב איך את מרגישה בסיטואציה הזאת של ההשכבה.
וכך היה: שאלתי את עצמי כמה שאלות: האם אני שלמה עם זה שנולי צריך ללכת לישון-כן בוודאי.
האם כשאני משכיבה אותו לישון אני רגועה? ממש ממש לא.
עכשיו התחלתי עידן חדש. אנחנו עושים לנולי אמבטיה בשעה קבועה (7:30) אני יושבת איתו על הספה הקטנה מול מיטתו ומשמיעה לו דיסק, מספרת לו סיפור וכל מה שעשיתי קודם אבל מתוך ידיעה שבזמן הזה אני כולי שלו ובלי לחשוב על מה אני עושה אחרי שהוא נרדם.
ואז ראיתי כמה זה כיף. לספר לו ללטף אותו, לשיר לו ובכלל להיות ממוקדת רק בו. כזאת אידיליה שטוליו אמר שזה נראה לו כמו דייט רומנטי.
ואחרי הזמן של נולי, כשאני רואה שהוא רגוע אני משכיבה אותו ומשאירה אותו בתנוחת שכיבה. אני מלטפת אותו כמה דקות ומכסה אותו.
בדרך כלל נולי לא נרדם בשלב הזה הוא מתרומם במיטתו אבל הוא לא צורח כמו קודם. אם הוא משמיע קולות אני מגיעה ומלטפת אותו ומחזירה אותו לתנוחת השכיבה. (משאירה לו מוסיקה ברקע)
ואז ראיתי כמה זה פשוט.
ואז הזמן שלנו מגיע.
דיסקים שאני מנגנת לנולון לפני השינה.
מתי כספי: צד נוסף
חוה אלברשטיין: שביל החלב
הכבש השישה עשר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
