אני מתחילה לחשוב שלהנקה היה חלק גדול במצב הרוח הרגזני שהיה לי לאחרונה. כנראה שבאמת הגיע הזמן להפסיק.
הנולון שלי קיבל בתמורה לאין ציצי אמא הרבה יותר רגועה ומנשקת. הוא השלים עם זה די מהר. לפעמים הוא עדיין תוקע את הראש שם אבל הוא לא מתעקש. אני מרגישה פחות חנוקה. כנראה שהייתה להנקה גם השפעה פסיכולוגית לא טובה עלי.
ובינתיים בעולם:
חג האהבה. אנחנו לא ממש חוגגים אותו. אנחנו רוצים לאהוב כשבא לנו ולא כשאומרים לנו. לפעמים טוב לנו יותר לפעמים פחות. לפעמים אנחנו רוצים להיות יותר יחד ולפעמים יותר לבד.
(ובעיני זה גם סתם מוציא את העיניים לאלה שבאים עדיין באריזות יחיד)
(אבל קניתי סבון בריח לבנדר בחנות טבע ששמה לבנדר כי הסבון נגמר וכי אני אוהבת לקנות סבונים. מצד שני זה היה אתמול ולסבון אין צורת לב)
תערוכת הגמר של שנקר
כתבה על עקרות בית חדשות (כמו שאני הייתי עלולה להיות)
האתר של הרוקי מורקמי (יש שם מוסיקת ניו אייג' מעצבנת אז שווה לכבות את הרמקולים)
רעיון חדש: אני מוצאת את עצמי שואלת שאלות שמשום מה אף פעם לא שאלתי. היום שאלתי את טוליו אם לנביא מוחמד היו ילדים. ידעתי שהיו לו נשים. אז מסתבר בבדיקה בויקי שהייתה לו בת אחת: פאטמה והוא היה נשוי לחדיג'ה בלבד עד מותה ואז נשא את
את סאודה ועיישה. מעניין שלמייסד האיסלאם לא היו בנים. איך זה מסביר את מעמד האישה שם?
(ומעניין אם יש לו שושלת צאצאים... צופן דה וינצ'י גרסת האיסלם...)
תמונה (אני חושבת שלצלמת קוראים רעות רובין אבל אני לא בטוחה במאה אחוז)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
