עוד מעט נולי יהיה בן שנה. מפחיד כמה שהזמן טס.
בעידודה הרב של (איך לא) חמותי אני מתכוונת לערוך לו מסיבת יום הולדת בפורום משפחתי לא מצומצם.
זה כבר מפחיד אותי עד מוות אבל כנראה שעם פחדים צריך להתמודד.
טוליו (כמו הרבה גברים אחרים שאני מכירה) ממש מסויג מכל רעיון המסיבה ומהתהייה איך יכנסו כל האנשים הביתה ואיפה נושיב אותם. אני חושבת שאם הגישה שלו הייתה שונה היה לי יותר קל אבל המציאות היא שכרגע אני צריכה לחשוב על הכול וברגע האמת הוא יתן כתף ויעזור בארגון. טוב ככה זה תמיד.
אז אני מתנחמת בזה ובזה שהוא יודע שזה רעיון של אמא שלו וקשה לעמוד מולה.
אבל למה לא, הרי גם למשפחה מגיע שישמחו על הולדתו ולדעתי זה הרבה יותר משמח מברית.
רעיונות יתקבלו בברכה. כנראה שנעשה את זה הגשה עצמית. מקווה שאני אשאר בפרופורציה ולא אצא מדעתי.