המקום של ג'וליאנה

אני מניחה שרובכם תרוצו למקרר אלא אם כן מעניין אתכם מאד מה ג'וליאנה אוכלת.

היום אני כל הזמן מסתובבת בהרגשה של אין לי מה לאכול אבל אני חייבת להאביס את עצמי כל רבע שעה או משהו כזה.

אז אכלתי:

3 אגסים (נתתי לנולי ביסים אבל עדיין זה לא מעט)

1. אפרסק

1 מלפפון (האחרון במקרר !!!

קליפות מהעגבניה שגררתי לנולי

מה שנשאר מהפסטרמה (מי סופר)

3 תמרים ומספר צימוקים שנשארו (לא מעט)

שקית עם עגבניות ופלפלים מיובשים

שתי פרוסות עם גבינה 5% (נתתי גם לנולי)

קערית קורנפלקס

2 פריכיות (תחתית החבית מבחינתי כי אני שונאת פריכיות וקניתי אותם רק לכבוד חמותי.)

כוס קפה

בקבוק ספרייט

הייתי אוכלת עוד אבל נגמר ויש לי בחילה.

המקרר מסתכל עלי במין מבט מאשים כזה של מה את חושבת לעצמך. קונה גבינות ומתעלמת מהשאר (נשארו רק כמה עלי בזיליקום נבולים, שניצלים קפואים שלא בא לי וכמה תפוחי אדמה מבושלים שאפשר לעשות מהם פירה.

אוף, אני לא אוכלת טוב לאחרונה. אני מרגישה שהגוף שלי מאד זקוק לאיזה איזון כלשהו בין אבות המזון. עם נולי אני די מצליחה ליצור את האיזון (הרבה ירקות , חלבונים וקצת פחממות) לעומת זאת איתי המצב לא משהו. טוליו הנפלא שלי מכין לי קופסא ענקית עם ירקות לעבודה אותה אני מחסלת בצ'יק ואז אני יודעת שאכלתי את הירקות שלי לאותו יום כי בבית איכשהו אני אוכלת בעיקר פחממות.

ארוחת הצהריים שלי אתמול הורכבה מדוריטוס ודיאט קולה כי כרגע כמעט כל הקפטריות סגורות.

אוקיי, מה שאני צריכה זה כבד וגם סלט ענקי של ירקות המורכב בעיקר מעגבניות שרי מלפפונים ופלפלים.

ולא, חום אימים בחוץ אז אני אל הולכת לסופר. ואני לא קונה בנטסל ירקות זה בניגוד לדת שלי

ובינתיים במודיעין

עדכונים: עדיין לא הצלחתי לודא שהפרטים שלי נרשמו אצל מי שמארגנים קורס עזרה ראשונה בקופ"ח. כנראה שזו תסמונת סוף אוגוסט, אין עם מי לדבר (לא שבעבודה שלי זה כל כך שונה)

עוד משהו: כתבו ב"הארץ" על קבוצת התעמלות עם תינוקות במודיעין ונורא בא לי אבל קשה לי להזיז את התחת לאיזה פורום ולכתוב הודעה אז אם מישהו יודע פרטים...(נכון שזו יופי של כותרת: אני קראתי אותה עם נולי על הידיים וממש נפלתי מצחוק)

(קרוב לודאי שבסוף אני כן אזיז את התחת אבל זה לא מהימים הנמרצים שלי, תבינו...)

אתמול היו עוד שתי כמעט תאונות ליד הבית. כנראה שאידיוטים (בינתיים) לא מתים אלא סתם לא יודעים לנהוג. שתי מכוניות כמעט נכנסו במכונית שלישית. מזל שרק כמעט. כמו שאומר טוליו: מי אמר שמשעמם במודיעין אפשר לשבת במרפסת ולצפות בתאונות.

(אנשים לא עוצרים בתמרור עצור בולט וממוסגר בצהוב זרחני)