המקום של ג'וליאנה

(אני ב20 באפריל)

בעקבות הפרויקט של אורי קציר שראיתי אצל מיב

נזכרתי ביום הולדתי ה24 אותו חגגתי בבוליביה. למעשה תפסתי טרמפ על חגיגת יום הולדת אחרת, של מדינת ישראל שחלה באותו יום. הייתי דקה לפני החזרה לארץ אחרי שחליתי שם (מחגיגות יום העצמאות נסעתי לשדה התעופה) ואני זוכרת בעיקר תחושה די נדירה של חיבור לארצי. כשחוגגים יום עצמאות במדינה אחרת זה שונה לגמרי מ"יום המנגלים והטקסים המשמימים" . זה מאד מרגש לראות את הזיקה של יהודים בחו"ל לישראל.

אז זו הייתה חגיגה כפולה ומכופלת שעזרה לי להתגבר על תחושות הגעגועים שבלחגוג ללא המשפחה והחברים בארץ. החגיגה הייתה בשבילי קשורה גם לעצם השיבה.

אולי כך נבנתה אצלי תחושת השייכות והידיעה שאני לא ארגיש בשום מקום בבית כמו במדינה שלי.

(אחר כך חזרתי לארץ צחיחה אחרי כל הירוק שראיתי ולבירוקרטיה ושאר רעות חולות שהמדינה התברכה בהן וברור שהרגשתי איזה שהוא משבר כי לא הייתי חופשיה כמו קודם אבל לא שכחתי גם את תחושת הגעגוע שמדי פעם חלחלה בי כשטיילתי )