(מבחינתי לא לכתוב כמה ימים זו שתיקה)
החופש עובר עלי בצורה משונה. התרגלתי להיות בחופש עד כדי כך שאני לא מרגישה אותו. הכי כיף לי עכשיו עם הימים הפנוים של פשוט להיות בבית. מקסימום ללכת לסופר. פתאום אין לי את הצורך המטורף הזה לצאת ולעשות דברים.
ואז אני פתאום נמצאת במצב כזה שלא בא לי להכנס לבלוג ולכתוב בו. משונה. פשוט לא בא.
נולי חטף דלקת עיניים די רצינית שמחריפה ככל שהוא נוגע בעיניו והא נוגע בלי סוף. מזג האוויר לח בצורה די מגעילה. אני לא רגילה להזיע ככה. ובלילה הבית ממש פולט חום.
ובינתיים קניתי לי את קפקא על החוף ואת "יוצאת מהכלים" של סופי קינסלה. (החודש קניתי שלושה ספרים וקיבלתי אחד במתנה. שיא חדש כי אני לא נוהגת לקנות לי ספרים).את קפקא קראצי מזמן ונהניתי עד כדי כך שזו נראית לי רכישה מוצלחת. וקינסלה ענתה על הצורך בספק קליל ואינטליגנטי.
התחלתי גם לפתח מנהג חדש ולקרוא ספרים מהמדף שלי שמשום מה לא יצא לי לקרוא עד כה. עכשיו זה "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות. התרגום ארכאי בצורה כמעט מבדרת והספר נראה שייך לדור אחר בהרבה מאד מובנים. האובססיביות האימהית המתוארת מפילה מצחוק למרות שאני לא מכירה את זה מהבית (למזלי)