אני אוהבת לעשות הכללות כשרע לי וכשטוב לי. אני מנסה לראות את המחזוריות בחיים שלי. מתי רע לי ומתי טוב לי ומה גורם לכל אחד מהדברים.
אני מרגישה שהמון זרמים תת קרקעיים מניעים לי את החיים ולא ברור לי למה יום אחד הוא טוב יותר מיום אחר.
אבל אתמול היה מהימים המצוינים האלה שממש מתדלקים אותי וגורמים לי באופן חריג להרגיש שאני אמא טובה ורעיה טובה ויחד עם זאת בן אדם שיש לו מה להגיד ולא עקרת בית נואשת.
אני אוהבת את עצמי כשאני מסוגלת להקשיב, להתייחס באמת לאדם מולי, לחלק נכון את משאבי הזמן שלי כך שאף אחד לא מרגיש מקופח כולל אני .
אני אוהבת את עצמי כשאני מצליחה להיות אימא וללטף את הילד שלי באהבה אמיתית ולא מתוך תחושת חובה. אני אוהבת את עצמי כשאני מקבלת ליטוף עדין ומרפרף מנולי ולהבין שהצלחתי ללמד אותו לגעת בעדינות ולהביע אהבה.
אני אוהבת את עצמי כשאני מרגישה שהילד שלי מאושר ושטוב לו ושלי יש חלק בכך.
אני אוהבת את עצמי כשאני מצליחה להגיד משהו שבאמת מעניין את טוליו ומחדש לו .
אני אוהבת את עצמי כשאני מצליחה להקשיב לטוליו הקשבה אמיתית.
אני אוהבת את עצמי כשאני מצליחה להקדיש זמן לעצמי ולא לחוש טיפת אשמה על זה. זמן נטו לעצמי.
אני אוהבת את ימי חמישי. לאחרונה בימי חמישי אני מצליחה לאזן בין הצרכים .
אז מה היה ויהיה בסופשבוע הזה:
לוקחת את משפחתי לחפש לי מכנסיים חדשים.הגיע תורי להיות האדם שממלאים את צרכיו. הבעיה היא שנורא קשה לי עם קניות בגדים בעיקר כי אני במידת ביניים מעצבנת.
משמורת של עירית לינור. מעניין אבל כשצפיתי בסדרה ניסיתי ליישם על הדמויות דברים שלמדתי בקורס שאני לומדת על יחסים בינאישיים. הקורס הזה מחדש לי ומעורר מחשבה בהרבה מאד תחומים.
כרגיל עם חומרים של עירית לינור. נהניתי.
דארווין באיילון דרום /סמדר רייספלד. אני ממש מחבבת את הגיבורה של הספר והספר מרתק.
חמותי: חמי בחו"ל ואני חושבת שיהיה מעניין לראות איך הדינמיקה והתפקידים במשפחה משתנים כשצלע אחת חסרה.
תפסתי שאני ממש בחרדות מעצם הרעיון לשלוח את נולי למשפחתון. אני חושבת שמהסיבה הזאת אני מתחילה כל כך מוקדם בחיפושים. בשבוע הבא הבטחתי לעצמי שאני מתחילה להתקשר למקומות. צעד ראשון להשתחררות מהבעיה, בל נכחיש.