המקום של ג'וליאנה

נתונים:

חסרים לי מכנסיים ואני עדיין דבקה במכנסי ההיריון ההו כה נוחים. מודעת לזה שצריך לעבור שלב וללבוש מכנסיים נורמליים אבל במידה אחת יותר.

לאחרונה קנינו לטוליו בגדים לקראת הנסיעה והגעתי למסקנה שהגיע תורי.

פעולות:

נוסעים לישפרו שזה הדבר הכי קרוב לקניון שיש. מוצאים חניה ואז מגלים ששכחנו את העגלה בבית. אני אומרת שאפשר להעביר את זה איכשהו ולתת לנולי להתרוצץ.

נולי מתרוצץ טוליו רודף אחריו ואני מודדת. הזוג לא יושב עלי מוצלח ואני מחליטה שאני לא מתפשרת על זה. מודדת עוד זוג

עוברים חנות שם אני מוצאת זוג שדי מתאים לי כלומר אגן רחב ותחת עדיין יש אבל אין מכנסיים בעולם שממש יסתירו את זה.

נולי בינתיים מפשיט את הבובה בחלון הראווה ומחזר אחרי תינוקות אחרים. טוליו ממשיך לרדוף אחריו ללא תלונות.

אני מגלה שהזוג יקר מדי ובכלל יש מבצע של 1+1 ותור ענק אז זה נראה לי רעיון גרוע להמשיך.

אני נוטשת את המכנסיים וממשיכה.

מסקנות:

אני לא מסוגלת לקנות לעצמי בגדים בנוכחות טוליו ונולי. אני מסוגלת לטרטר אותם למדוד להחליט ואז להתעצבן ולעזוב הכול כי יש תור ארוך ובכלל המכנסיים יקרים מדי.(לזכותו של טוליו יאמר שהוא אמר שעד שאני מוצאת מכנסיים מן הראוי שאקנה אותם)

מישהו מוכן להסביר לי את הדפיקות הזאת?

מתי אני אצליח לעשות שופינג נורמלי כזה עם תוצאות משביעות רצון....?!!!