אני לא בתקופה טובה לאחרונה. לא טוב לי בעבודה שלי בעיקר כי העבודה שלי משעממת אותי ולא מבינים אותה ומעריכים אותה. יותר נכון אני לא מעריכה את מה שאני עושה.
פתרונות לזה יש בלי סוף אבל כרגע זה לא מספק אותי.
ואז שמתי לב שבעבודה אני כל הזמן אוכלת. אמנם טוליו מכין לי קופסת ירקות אבל זה לא מסתכם בירקות.. הו לא. ואני מרגישה כבר כמו השמנות האלה שתמיד תופסים אותן עם סנדוויץ' ביד.
והתחלתי לעלות במשקל והתחלתי כל הזמן לחשוב על אוכל .
וקלטתי עד כמה אני מנסה למלא את החללים שנפערים בי בעבודה באמצעות אוכל. בבית זה קורה הרבה פחות.
ומהיום החלטתי לנהל רישום מדויק בפנקס מה עובר אצלי בפה. אני לא מתכוונת להתנזר ממתוקים אבל אני כן מתכוונת לאכול מהסיבות הנכונות.
אני מתחילה דרך חדשה. אני ממש מרגישה את זה. אני מנסה לעזור לעצמי בכלים שאני מכירה.
נכון שבינתיים אני מטפלת רק בסימפטום אבל אני לפחות מודעת לבעיה ומקווה ששינוי אחד יוביל אותי לעוד שינויים.
אני לא מתכוונת לדווח פה בבלוג דיווח יומי של מה אכלתי כי זה יכול לשעמם את מי שקורא אותי למוות.