המקום של ג'וליאנה

אני כל כך אוהבת את השבתות החורפיות האלה. אמנם טוליו התחיל איזו שפעת אבל אני חושבת שהשמש עשתה לו טוב. יצאנו עם נולי והתלת אופן שלו לטיול קצר וישבנו בבית קפה חדש שנפתח מול הבית לזלילת עוגות. היה נחמד ופגשנו שם בזוג עם ילדה בת שלוש וילד בן שנה. נולי דווקא התחבר יותר לבת השלוש. ברוב טמטומי לא החלפתי עם האמא פרטים ואפילו את שמה אני לא יודעת. סוג של אוטיזם חברתי שכנראה ששתינו נגועות בו. על הילדים יכולנו לדבר שעות אבל אף אחת לא שאלה את השניה מה שמה.(אבל אני יודעת את שמות הילדים והבעל... נכון שזה מטומטם?)

מודיעין היא עיר קטנה אז אני מניחה שעוד נפגש.

מקווה לפחות.