נולי מגדל קוצים בתחת וזה מוזר כי טוליו ואני דווקא טיפוסים כבדים יותר. היום נולי עשה לי שיעור התעמלות בגינה הציבורית. אם יש משהו שמודיעין מצטיינת בו זה גינות ציבוריות. תחשבו על מרחבים של דשא ירוק, מתקנים חדישים. תוסיפו לזה מזג אוויר נעים ותקבלו יום מושלם ליציאה.
נולי החליט כבר בבוקר שהוא רוצה לצאת. הוא ממש נדבק לדלת הכניסה כמו כלבלב שרוצה שיוציאו אותו.
לפני כמה ימים החלכתי לשירותים וכשיצאתי משם ראיתי דלת פתוחה ונולון אין. למזלי הבנתי מהר מאד מה קרה ומצאתי אותו כבר בחצי הדרך של המדרגות. הלב שלי כמו שאתם מתארים לעצמכם דפק והיום אני מקפידה לנעול את הדלת.
חזרה להיום. נולי רץ והריץ אותי במרחבי הדשא. אני שמחתי לקצת התעמלות וחוץ מזה הייתה לי תשובה לאחת המטפלות ששאלה אותי מה עם אח קטן לנולי: "את רואה אותי בהיריון רצה ככה?"
שמחתי שהיה לו כיף ושמחתי שהוא עוסק בפעילות בריאה בלי שיהיה צורך לדרבן אותו ושאגב כך גם אני זזה קצת.
הסטריאוטיפים על ההבדלים בין המינים מכונים. הבנות משחקות בשלווה בחול ומדברות בינהן. והבנים (נולי, לצורך העניין) רצים ומשתוללים.
כשרציתי ללכת נולי התנגד בתוקף ושום דבר לא שיחד אותו עד שהוא ראה זוג אופניים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
