המקום של ג'וליאנה

אני יותר ויותר מזדהה עם המשפט איך דרך הילדים שלנו אנו חווים ילדות שניה.

נולי לקח את הוריו לביקור בצאפרי. בהתחלה חשבנו על הספארי אבל זה נשמע כמו משהו שגדול מדי על נולי אז בחרנו בסוף ללכת לצפארי וזה התאים לו בדיוק. הוא נהנה להתרוצץ שם בין הציפורים ובמיוחד התלהב מהאיגואנה האימתנית ומהנחשים.

וגם לטוליו ולי היה כיף. קודם כל לראות את הניצוץ של ההתלהבות של נולי כמו כל פעם שהוא חווה חוויה חדשה. נהניתי לראות את הסקרנות שלו ואת חוסר הפחד שלו. יש באמת משהו מאושר בלהיות ילד ולדעת שהעולם הוא מקום צבעוני ומסקרן שפתוח רק בשבילך ושכל מי שסביבך רוצה רק את טובתך.

אז משהו באושר הזה מדבק.