המקום של ג'וליאנה

אני משום מה זוכרת את פורים כחג מדכא. אני בטוחה שלא הכול היה מדכא אבל אני זוכרת מפח נפש שקשור לתחפושות שהתפרקו בדרך, אני זוכרת שזה היה חג שממהרים בו לכל מקום כדי להספיק ואני אדם שהאיטיות נר לרגליו. אני זוכרת פיגועים שהיו בפורים ואני זוכרת שלפעמים פשוט עודף השמחה והאנשים והגירויים גרם לי לייחל לקצת שקט.אני לא טיפוס שיכול לשמוח בלחיצת כפתור.

למרות כל זה אני בטוחה שהשנה זה יהיה שונה. אני חושבת שבזה יהיה בזכות נולי שרואה כל כך הרבה דברים חדשים ושמחתחפש בפעם הראשונה והוא כל כך מתוק בתחפושת החדשה שלו והוא כל כך מרוצה ממנה.זה גם בזכות המפגשים הצפוים לי עם אנשים שאני אוהבת.

אני  חושבת שזה חג שמחזיר אותי לילדות המוקדמת כשהצבעוניות והבלגן עשו לי את זה.

פורים שמח לכולם !