היום לקחתי את נולון לגינה הציבורית שהיתה שוקקת ילדים יותר מתמיד. נולוני מצא שם בימבה של שני אחים ששיחקו שם ופשוט השתלט עליה. הסבתא שלהם הייתה מספיק נחמדה לאפשר לנולי לשחק בה (הילדים שיחקו במשהו אחר) ואז פתאום צבאו על נולי והבימבה ילד קצת יותר קטן ממנו ותינוקת. נולי ישב על הבימבה בגאון ופשוט לא זז. שיטת גנדי כזאת. הוא לא ממש חטף מכות אבל כולם התפעלו כמה הוא עדין (אני לא העמדתי אותם על טעותם).
עבר זמן והילדה רצתה לשחק בבימבה שלה. הסבתא היתה עסוקה בלספר לי כמה הנכדים שלה מחונכים וכמה אמא שלהם חינכה אותם לותר והילדה היתה בישנית מכדי להתעקש ואז אמרתי לנולי שהילדה היתה מספיק נחמדה לתת לו לשחק בבימבה שלה ועכשיו היא רוצה לשחק בה גם. ואמרתי לסבתא שזה מצויין שהילדה מותרת אבל מצד שני היא צריכה גם לדעת לעמוד על מה שמגיע לה. נולי לא עשה עניין והלך לשחק במגלשה.
(מתכוונת לקנות לו בימבה)
אבל אחר כך הוא הריץ אותי בגן עד כדי כך שהשרירים שלי עדיין כואבים. הוא מאד מאד נהנה.
הוא עדיין לא מאה אחוז בריא. הוירוסים האלה מוציאים אותי מדעתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
