המקום של ג'וליאנה

אחרי שבוע הספר הלא מוצלח לקחתי את נולוני לפארק הסמוך לפרוק אנרגיה (והייתה אנרגיה, לו לפחות). הוא התביית מרחוק על ילדון עם כדור (אני הספונטנית לא הצטיידתי בכדור) ששיחק עם אחותו. לילדון קראו יונתן.וכמובן שבסוף נולי שיחק עם הכדור ויונתן שהיה צעיר ממנו עסק בענייניו.

כשחזרנו פתאום נולי אומר לי: הקטן הקטן... כדור...כדורים... ובשלב מסוים הבנתי שהוא מתכוון לספר לי ששיחק עם יונתן בכדור.

אני כל כך אוהבת את שמחת החיים המתפרצת לו שגורמת לו לרקד באמבטיה ולפרוץ בצחוק מתגלגל כשאני אומרת לו מילה שמצחיקה אותו כמו "קיכלי" או כשאני עושה לו קוקו מאחורי וילון האמבטיה.

שן חדשה בדרך. בינתיים היא קצת דוקרנית אבל בשבילינו כל שן היא וואו כי בינתיים הוא הצליח להצמיח שש וחצי (ולשבור את הקצה של שתיים מהן).