תמיד חשבתי שההסבר שהתורה נמשלה לחלב הוא הסבר דחוק שנותן הרשאה לזלול מוצרי חלב.
אני חושבת שהמנהג בא בעקבות זה שהחגים האחרים "תפסו" את תפריטי הבשר/כשר לפסח/לא לאכול כלום/מטוגן...
אבל למי אכפת, אני חובבת מוצרי חלב.
ביילע כתבה פוסט באמת מעניין על החג.
וברצינות, אני אוהבת את הרעיון העמוק של הלימוד עד אור הבוקר. למי שחווה את החוויה הזאת של ללמוד בשעות הקטנות (אני לא מתכוונת דווקא ללימוד תורה) יודע שזו חוויה אחרת לגמרי. המוח העייף לפעמים מתחדד דווקא בשעות כאלה. אולי זה בגלל שאנחנו עייפים ואז משחררים את העכבות האינטלקטואליות הלא מודעות שלנו שמגבילות את המחשבה.
בכלל שבועות הוא חג יפה. יש בו את החיבור שלנו לגשמי (האדמה, הקציר) ולרוחני. מגילת רות באמת יפהפיה ואני מתחברת לסיפור דווקא דרך חוסר הפחד של רות לעשות שינוי עצום בחייה ולעמוד בפני אתגרים לא פשוטים אחרי אבדן גדול.
עוד משהו שאני אוהבת בחג זה שהוא לא חג טיפטוסי של "רצו להשמיד אותנו , לא הצליחו אז בואו נאכל".
ואני כאמור אוהבת מוצרי חלב.
אז חג באמת שמח לכולם ולמי ששופך מים, תזכרו לשאול את מי שאתם שופכים עליו אם הוא בעניין (על מי אני עובדת...)