כשאני מגיעה לאסוף את נולון מהגן אני לפעמים הולכת ישר לתינוק מזדמן כי אני עוד לא רגילה לזה שנולון ילד. יש בילדות הזאת איזו זרות ובעיקר נפרדות. כתינוק הוא הרגיש כחלק ממני ועכשיו הוא ילד שאומר לא!לא!לא!
כשיש ילדים מחוגי השעון פתאום זזים מהר מהר. היית בשלב מסוים עם חוקים מסוימים כמו שצריך להחזיק לילד את הראש באמבטיה ופתאום את בשלב שהילד יכול לשבת בעצמו באמבטיה ואף לסבן לעצמו את הגוף.החוקים משתנים.
שנה למבוגר זה כלום ובגיל של נולי שנה זה בדיוק ההבדל בין התינוק הקרח לפעוט המתרוצץ.
יש לי חברה שהחליטה לגמור מהר עם הבאת הילדים לעולם ועכשיו היא עם פעוטה ובטן. היא אומרת לי שמה שמחזיק אותה עכשיו זה הידיעה שבגיל ארבעים היא תוכל לשבת עם עתון בארומה ולדעת שהחיתולים מאחוריה.
אני גרועה בדחיית סיפוקים והמחשבה על לא לישון לילות שלמים ואז לתפקד בבוקר מחרידה את שלוותי.
זו רק אני (מי שלא צופה בכוכב נולד יכול לפרוש בשלב זה)
זו רק אני או שנדמה לי שהקבוצה השניה בכוכב נולד יותר טובה (בלי לספור את האחיות גואטה שרק אחת מהן היתה בסדר. השלם פחות מסך חלקיו במקרה הזה).
רק לי היה מוזר לשמוע עדר אזייאטים צווחים ביר-גיטה! (אני בעדה !)
יש לי הרגשה שליבי בירן הוא פיני. יש לו פרצוף של שדון פיני.
שיפור משמעותי נרשם בגזרת הלבוש (בנות). הלבן היה נחמד.
ויגאל בשן כנראה זה הזמר שעומדים לטחון אותו בעונה הזאת. כן האייטיז הם כאן.
הממזרה מאיסטנבול של אליף שפק (סופרת תורכייה) הוא ספר נפלא. לצערי בגלל חובות קודמים נאלצתי להפסיק אותו לזמן מה. (על החובות הקודמים משלמים לי ועל הממזרה-לא). נורא בא לי לכתוב עליו פוסט אבל זה יידחה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
