מבחינת נולון מסיבת יום הולדת היא פשוט לשבת ליד עוגת יומולדת שלמה ולהתחרע על הקרם.מנהלת הגן שמה את העוגה ליד השולחן מתוך מחשבה שזה עוזר לאווירת יום ההולדת ונולי החליט שהוא תוקע בעוגה אצבע ומלקק. לילדים האחרים הרעיון קסם מאד אבל נולי החליט שזו העוגה שלו ושלו בלבד ובכה בבכי תמרורים כל פעם שניסו להרחיק ממנו את העוגה. כשחתכו לו חתיכה הוא השליך אותה על השטיח.כמובן שכל הילדים המורחקים התחילו לבכות בכי תמרורים.
בסוף איכשהו ילדי הגן הצליחו לקבל חתיכה מהעוגה ויצאו לחצר לאכול מהחטיפים ורק אז נולי הסכים להפרד מהעוגה.
המנהלת הייתה דווקא בסדר וזרמה איתו. לטענתה ילדים רכושניים בגיל הזה ואין כל כך טעם לשכנע אותם לחלוק. אני קצת ניסיתי אבל עם ילד צורח אי אפשר לדבר.
בפעם הבאה אני אכין עוגת יום הולדת אישית בשבילו ואביא אותה בסוף החגיגה.
שמחה להגיד שמפדחת ככל שתהיה הסיטואציה הזאת גם הצחיקה אותי בטירוף. זה הזכיר לי את התיאור של מסיבת יום הולדת שלוש של פשוש ב"סופר פשוש" של ג'ודי בלום אז ממש לא היו לי ציפיות לטקס מהוגן.
העוגה כפי שהייתה במקור (אני עדיין לא מאמינה שהצלחתי לזלף)
ועוד תמונה של נולון מלקק את הקצפת (תפסנו אותו בהתחלה)