המקום של ג'וליאנה

 היום התייצבנו בגן ליום הורים כלומר. ההורים עם הילדים. אני מבינה מאד את ההגיון מאחורי זה. לתת לילדים להכיר את הגן עם הגיבוי של ההורים. אני יכולה להגיד גם שהיום הזה הכניס אותי למתח עצום. זה מאד קשה להסתכל מרחוק על הילד שלך וכל הזמן לחשוש שהוא לא מספיק "תקני". כל החרדות האלה. הנה הילד תקוע עם צעצוע אחד כשילדים אחרים עוברים מצעצוע לצעצוע. הנה ילד מושך לאוצר שלך בשיער בשלב הזה אמרתי לילד שישחק בצעצוע אחר כי באמת לא יכולתי שלא להתערב).

כל הזמן אמרתי לעצמי להרפות ולתת לילד שלי להתנהל לבד בלי אלמנטים שיפוטיים. והילד שלי למד יפה שהוא לא צריך לרצות אותי ואז נהנה ממה שנהנה.

הגננת התפעלה  מהעצמאות הרבה שנולון מגלה (אולי כי אני נוטה לשמור את כל החרדות פנימה ולא להוציא אותם על הנולי ולא להיות מגוננת מדי).

אני מאמינה שהוא יהיה בסדר. הגישה של הגננת מאד נחמדה. גם הסייעות צחקניות וחמודות.

אז לי היה קשה ומעייף אבל נולי נהנה.

הולכת עוד מעט להתפרק קצת בקניון תחת הכותרת: ":סידורים".