לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2020    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פה אני נמצאת


יש לי חברה וירטואלית שעוברת משהו מאד לא פשוט עכשיו. מאד מאד הייתי רוצה לדבר איתה בטלפון שיחה נורמלית. כתבתי לה אימייל שלא שלחתי אותו עם מספרי הטלפון שלי ואז קלטתי שאני לא מסוגלת לשלוח אותו בעיקר כי אני לא במצב מקשיב. לא סתם עכשיו קיבלתי את דלקת האוזניים הזאת. כנראה שהגוף שלי אומר לי: הי גברת יכולת ההקשבה וההכלה שלך (ביטוי פלצני, אני יודעת אבל זה מה שעלה לי בראש) נפגעה.

אני חושבת שהקשרים הכי משמעותיים שלי כרגע הם אלה הוירטואליים. אולי כי לכתוב הרבה יותר קל לי מלדבר. האצבעות שלי הן הקול שלי.

ולכן נבהלתי. ידעתי שאני לא אוכל לתת לה את מה שהיא הכי זקוקה לו וזה הקשבה מלאה.

על מי אני עובדת, זה לא כאילו החברות במציאות הלא וירטואלית שלי מקבלות יותר.

זה לא כאילו המשפחה שלי מקבלת יותר. אני עוברת מין השתבללות והמנעות טוטלית מכל תקשורת שאני לא חייבת לעשות מידית.

כמו שכתבתי קודם, אני מתגעגעת למי שהייתי ולא כל כך אוהבת את מה שנהיה ממני.

ומה שהכי גרוע זה שאני לא יודעת מה יעזור לי להפוך לאדם שאני אהיה מסוגלת יותר לחבב.

 

 

 

נכתב על ידי , 2/4/2008 18:31   בקטגוריות געגועים לעצמי, פסימיות  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של luli ב-4/4/2008 10:56
 



103,642
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)