המקום של ג'וליאנה

ברצינות

בעקבות הפוסט הקודם : אני שמחה לגלות שחברתי מתחזקת ובטוחה במה שנכון לעשות. היא מתעקשת על טיפול פסיכולוגי לילד. הצעתי לה לקחת מסגרת של טיפול משפחתי גם כדי שיתנו כלים לה ולבעלה להתמודד. אולי אחרי זה יבואו עוד דברים כמו התנתקות ממקור הסכנה. עדיין דואגת אבל בכל זאת נותנת לחברתי מעט קרדיט.צריך לתת לה את הביטחון במסוגלות שלה וביכולות ההתמודדות ולא לדרוס אותה בידיעה החזקה שלי לגבי מה הכי נכון לעשות. כאמור, עניין עדין.

לא באמת חשוב אבל...

החלטה שיווקית גדולה הייתה לפנינה רוזנבלום כשהחליטה לנטוש את הוורוד המחליא  שאפיין את מוצרי הקוסמטיקה שלה. העיצוב החדש כל כך אלגנטי שבחרתי בקרם לשיער שלה בלי לחשוב פעמיים. זה שהיא הצליחה להשיל את התדמית הזולה שלה זה בעיני הישג. אחר כך מצאתי את עצמי קונה גם תרחיץ לפנים ואז לגלות שגם הוא שלה.

חמוד

נולי אימץ הבוקר זית (הוא משנורר אותם מאבא שלו שאמון על הסנדוויצ'ים) . הוא החליט שהוא התינוקת הקטנה שלו ואף קרא לו בשם-אנה. הוא החזיק את "אנה" והלך איתה עד לגן.

חוץ מזה הוא יודע מה הוא רוצה. כשהצענו לו גלידה עם תותים הוא אמר: התותים מפריעים לי!

הנה התחלנו גם אנחנו

אפרופו מודעות שיווקית: הנולי בחר את מברשת השיניים שלו כי הייתה שם דורה. ובבית הוא לא ראה פרק אחד שלה כי פשוט המסחריות שלה דחתה אותנו (למרות ששמענו דברים טובים מהורים אחרים). מסתבר שבגן עושים לו השלמות. ועכשיו טוליו הוריד לו פרק לניסיון. מנגינת הפתיחה הספיקה לנולי לשעוט אל המחשב בצווחות גיל. ממש חכם מצידינו

עיכוב התפתחותי שלנו כהורים

רק עכשיו התחלתי לחשוב שאנחנו צריכים לקנות לנולי מיטה אמיתית. הילד עוד מעט יהיה בן שלוש והוא עדיין בכלוב. ברור לי המניע הנסתר שלנו לשמר אותו בכלוב אבל היי, הילד עוד מעט בן שלוש. זה כבר סוטה! רעיונות לגבי מקומות איכותיים אבל שלא יחוררו את כיסינו המידלדל.

רגרסיה

אתמול נולי החליט בסופר-פארם שזה זמן טוב לקבור את פרצופו בציצים שלי. המוכרת הייתה משוכנעת שאני עדיין מיניקה אותו. הוא גם אוהב לתופף עליהם ואני נקרעת בין : "אוי כמה שזה חמוד " לבין "אוי כמה שזה אדיפאלי " .

ומילה לארץ נהדרת:

נקרענו מצחוק מהאייטם של סוזן בויל ודפש מוד. אבל אל תגעו לי בלאונרד כהן אהובי (בסוף הוא לא ירצה לבוא).

סופה במדבר

אייייף מה זה הדבר הזה שגרם לי לקום בארבע בבוקר להוריד כביסה מחשש שהיא תתעופף לי או תהפוך לקרש. עכשיו לאוויר יש ריח של גבינת רוקפור בשלה ולא ברור לי אם זו רק אני שמריחה את זה.

הפרומואים לסדרה הזכירו לי באופן חשוד את הפרומואים ל"במרחק נגיעה". לא החלטתי אם זה מוצא חן בעיני או לא אבל טואוב: הליהוק של השחקנים פיתה אותי לצפות. דנה עדיני מאז ומתמיד חביבה עלי בעיקר כי יש בה איזו ישירות וחוסר חנחון והיא גם מאד מאד יפה. דורית בר אור מעניינת וחריגה בנוף, יש שם כמה שחקנים אלמוניים , יוסף סוויד חמוד וגם יפתח קליין אה וליאור אשכנזי לא מופיע בסדרה אז זו כבר נקודת זכות.

לא טואוב:  כבר בפרומואים הרגשתי שיש פה התייפיפות אומנותית בלתי נסבלת וקלישאית. הקלישאיות עבדה לא מעט בסדרה: אמנם יוסף סוויד לא שיחק ערבי משוכנז וזו כבר התקדמות  אבל ארנון צדוק מאחורי הסורגים? מרוקאית זקנה שמכינה קוסקוס בעיירת פיתוח? רקדן הומו? ...

עוד דבר שלא סבלתי השמות: מה עבר לאופירה הזאת שכנראה תהיה הביצ'ית של הסדרה כשקראתה לבנות שלה ברית או בקיצור בריתני (אמא דוחפת שמנסה לדחוף את בתה לדוגמנות, גם את זה לא ראינו...) ואורלה... היא אמנם צחקה על זה כשאמרה שקוראים לה אורלה באלף אבל היי, שם איום ונורא.

עוד משהו: הסדרה הרגישה לי ארוכה כאורך הגלות. ה voice over מעצבן נורא ומרגיש לא במקום. הואזה השבורה מוציאה ממני דברים לא יפים.

טואוב: לוקיישנים. יפו העתיקה מצטלמת מאד יפה. אדריכלות פנים מרשימה...

 פוטנציאל הצחקה מצד דורית בר אור(הדמות והתסריטאית). אפילו אנה זייקנין שנראתה לי בהתחלה אנמית משהו השתפרה, אפשר להתרגל לטלנובליות השופעת שם (מי אחות של מי, כמה ילדים יש לאופירה, כאלה מין. איך ארנון צדוק קשור לכל העסק.), יעל הדר בתפקיד אורח, תלבושות יפות וגם אסתטיקה. קצת ריקוד.

בתקווה: מקווה שהתסריט יהיה מהודק יותר  בפרק הראשון היו הרבה דברים לא מובנים. יהלי בינתיים לא נראה לי דמות יותר מדי מעניינת (אולי בכל זאת היו צריכים ללהק את ליאור אשכנזי? לא חשוב...), רוצה יותר הצחקות ופחות ניג'וסים קלישאתיים, רוצה יותר דמויות מעניינות .

בקיצור, נותנת לזה צ'אנס אם לא אירדם באמצע...