אתם יודעים מה עלוב? עלוב שאני יושבת עם טוליו ומאזינה לרדיו תל אביב. עולה מאזינה ומספרת סיפור סתמי ולא משהו ומקבלת 500 ש"ח ל"הוניגמן" ואני יושבת ואומרת לטוליו: זה לא פייר ! זו צריכה להיות אני.
צריכים הסבר למה זה עלוב? כי אני מתלהבת ממתנה כזו...
נולי אתמול גרם לכך שהוא כנראה יהיה בן יחיד עוד הרבה זמן אם לא לנצח. (מה לעשות שלהפוך צלחת מלאה מזון על הרצפה ולצווח שעות זו לא התנהגות של בן אצולה כפי שראוי היה.
אגב שמתי לב שמרגיז אותי שתמיד אומרים "בן ראשון" ראשון משמעו, יאללה עצלנית תתחילי לעבוד על השני.
ובכן, לא. אני לא מהאימהות שמשקיעות מאה אחוז מעצמן בהורות ואני לא רוצה להגיע למצב שלא תהיה לי ברירה אלא להשקיע מאה אחוז מהזמן שלי בהורות. אני לא טיפוס של מאה אחוז
ואם כבר מדברים על הורות... טיפת חלב. אני תמיד מרגישה שם כמו בבית משפט להורים. הילד שלי במצב טוב מבחינת התפתחות אבל תמיד הם ימצאו משהו לא טוב ואני תמיד בחרדה שם שנולי יפשל בביצועים והם לא ידעו כמה הוא מפותח לגילו.
ומה עוד, אני מתפדחת שהוא בוכה שם. אני מתפדלת כשהוא בוכה ברחוב כי אני לא מוכנה שהוא יגע בתפוז הרקוב שהוא מצא על המדרכה. אני מרגישה כאילו עוד שניה תבוא ניידת של סיירת הורים ותוביל אותי לשיחה עם יצחק קדמן.
אתמול התקשר מנהל הגן של נולי. לעבודה. שיחת היכרות בלבד . אני קוראת לו מנהל הוא מעדיף להקרא:" המשקיע בילדים "או משהו כזה.. כי כמובן שהוא לא רואה רווחים לנגד עיניו הפילנטרופ...צביעות זה דבר שאני לא נורא מסמפטת. אין לי בעיה שהוא יגיד לי ישר: "לך אין סידור לילד ולי אין כסף. הבה נשדך אינטרסים. " לא הצלחתי להוציא ממנו מידע מעבר לססמאות... הלווו אני כבר בגן. הילד שלי מרוצה (במיוחד מהכריכים עם ממרח השוקולד שהוא מקבל רק שם) ולא נראה לי שנעביר אותו אלא אם כן כלבוטק ימצאו משהו...
אז מי יחזיר לי את ה3/4 שעה שהוא קשקש לי בשכל ולא היה נעים לי להפסיק אותו כי אז יוצא שאני אמא לא. לא משקיענית לא אכפתית אז זה סוג של רשיון התעללות בילד שלה...
נכון שאני אדם היסטרי? לפעמים אני מצחיקה את עצמי.