לעתים האישיות המעניינת של הסופרת יכולה לעזור בשיווק ספר שנושאו לא קל לעיכול- שכול של תינוקת יומיים אחרי לידתה. קראתי את הריאיון הסקסי עם איילת ולדמן שמצהירה בכנות לא רגילה שהיא מעדיפה את בעלה על פני ילדיה וחשבתי שהיה מעניין לקרוא אותה. אבל בכל זאת המחשבה על האפשרות הזאת כאם לתינוק מחרידה. בינתיים בני גדל ואני למדתי את אמנות ההדחקה ההורית והגעתי לספר. הפתיעה אותי ההנאה הרבה ששאבתי מקריאתו.
המחשבה על שם הספר כבר מעלה תהיות, איך רגש שהורגלנו לחשוב עליו כעל טבעי ואוטומטי כל כך כאהבה הופך למשימה בלתי אפשרית.
אמיליה גיבורת הספר צריכה להתמודד עם הרבה משימות בלתי אפשריות כאלה. לאחר נישואיה לג'ק, האיש שהתאהבה בו היא הופכת לאם חורגת לבנו וויליאם , ביודעה מהי המשמעות להיות אם חורגת. גם אימה הייתה אם חורגת לבנותיו מנישואים ראשונים של אביה ואמיליה יודעת כמה התפקיד כפוי טובה. אמיליה מתמודדת בבת אחת עם אבדן בתה איזבל שמתה בשנתה במיטתם ועם ההורות החדשה לוויליאם ילד דעתן על גבול הניג'וס שאימו, קרולין מגוננת עליו הגנה מוגזמת. אמיליה מאשימה את עצמה במות איזבל ומתקשה להשתלב בחיי השגרה אך ההורות הכפויה והמאתגרת מלמדת אותה למעשה להיות אם. בהתחלה אמיליה לא יודעת איך לעכל את וויליאם הגאון הקטן שמפחד מהתענוגות הפשוטים של החיים בגלל חינוכה הנוקשה של אימו אבל היא מוצאת את הדרך לתת לו לבטוח בעצמו ולשחרר כבלים פנימיים. וויליאם מצידו מראה לאמיליה את דרכו שלו להתמודד עם האובדן ודרך זה נותן לה לגיטימציה להישיר מבט לאסון ולגלות שלמעשה לא הייתה אחראית לו.
אהבתי את נושא ההורות שחוזר בספר בוריאציות שונות ומציג מודלים הוריים שונים ומראה עד כמה הורות היא דבר נרכש ועד כמה הורות חדשה מלווה בחרדות לא רציונליות ובאשמה. כמו כן אהבתי את העדינות והקצב הנכון בה נבנית מערכת היחסים השברירית והעדינה בין אמיליה לוויליאם ואת היכולת מתוך פגיעות רבה לבנות משהו חדש.
ממליצה בחום אבל שמחה שחיכיתי עם קריאתו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
