הייתי יכולה להיות היום אלמנה אם הייתי מתחתנת עם החבר שהיה לי לפני 10 שנים שהתאבד.
הייתי יכולה להיות גרושה אם הייתי מתחתנת עם החבר הראשון שלי.
הייתי יכולה להיות רווקה אם לא הייתי מתקשרת לאישלי מדרום אמריקה (היינו חודשיים יחד ומאד יכול היה להיות שלא היינו ממשיכים) .
הייתי יכולה להיות דוסית מתנחלת עם כמויות של ילדים אם המתנדב הברזילאי במושב של דודה שלי היה שם עלי בזמנו (הייתי בת 15 וכך התחיל הקראש שלי על דרום אמריקה ועל ברזיל בפרט).
הייתי יכולה להיות נשואה לחולה נפש אם החבר של המתנדב הברזילאי (ברזילאי גם הוא) היה שם עלי.
הייתי יכולה להיות :
פסיכולוגית אם הייתי מתעקשת לתקן פסיכומטרי
עובדת סוציאלית אם הייתי מתעקשת להמשיך את התואר
אשת קולנוע (חוקרת או במאית) אם הייתי הולכת על אוניברסיטת ת"א בזמנו
מרצה לספרות
מבקרת ספרות
מתורגמנית מספרדית
אנתרופולוגית
מטפלת אלטרנטיבית
הייתי יכולה לסבול מדיכאון חמור אם לא הייתי תופסת את זה בזמן בזמנו והולכת לטיפול פסיכולוגי
הייתי יכולה להיות נטולת תואר אם לא היו מציעים לי בזמנו עבודה בספרנות שדירבנה אותי לסיים תואר ראשון ולהתחיל תואר שני.
בקיצור: בינתיים נראה לי שאני במקום לא רע בכלל.
The Road Not Taken \ Robert Frost
Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;
Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,
And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.
I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.
יש מבחר תרגומים לשיר פה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
