לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2006

סוד מקצועי קטן


כשאתם עומדים מול נותן שירות ומבקשים ממנו לחרוג מנוהל כלשהו/לוותר לו על קנס כדאי מאד שלא תבואו בגישה מסריחה של "אני לא מתכוון לשלם את הקנס" או בטון כזה של מגיע לי כי אז אין סיכוי שבעולם שהוא יוותר לכם.

וכמו שאמרו גדולים ממני (ליטל בריטן)

COMPUTER SAYS NO !

(זה מהעונה השניה של ליטל בריטן)

 

ותראו לאן זה הוביל את סער שפע. 100 אלף שקלים לא שווה את תחושת העליונות המזויפת הזאת.


 

אוף אני עייפה. משמרת ערב זה סיוט. איך אשרוד ל"נולד לרקוד"?

 


הסופ"ש ממשמש ובא. צריכה להזכיר לעצמי את זה עכשיו.

תוכניות הסופ"ש:

לבשל המון דברים נחמדים ומפנקים.

לכבס כמה שיותר.

לבדוק את אוסף קלטות הוידאו שלי שטוליו רוצה כל הזמן לארוז.

אולי לשאוב קצת אבק, אני יודעת...

לקרוא

 


זה נשמע כמו משהו שהייתי כותבת לו היה באמתחתי מספיק כישרון. סקרנית לקרוא.
נכתב על ידי , 29/11/2006 17:16  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-3/12/2006 08:29
 



שביתה ומחאת ההמונים


לא נתפס אצלי איך המצב הזה של אנשים שלא מקבלים משכורת חודשים ושנים לא מזעזע את המדינה הרבה יותר משביתות מזדמנות. אסור להיות סובלנים למצב כזה. היום זה הם ומחר זה אתה והמשפחה שלך.

כמובן שאני בעד השביתה אם כי במוסד בו אני עובדת לא שובתים (זה מוסד פרטי)

 

שביתות במדינות כמו צרפת מצליחות לזעזע את העולם ולהגיע להישגים. אצלינו  רוב השביתות לא הגיעו להישגים משמעותיים.

אבל משכורת? זה הדבר הכי בסיסי בעולם. אדם עובד ומקום העבודה משלם לו. איך האקסיומה הזאת מקבלת סימני שאלה פה?

 

השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות?

 

ואיכשהו נדמה לפעמים שהמדינה הורסת את עצמה מבנים ומתפוררת בלי עזרה ממקורות חיצוניים. מחאה משמעותית שפוגעת בשגרה של כל אדם פה כבר לא משפיעה על אף אחד.

 

מפריע לי וכואב לי כי אני מרגישה שייכת וכי אני רוצה לשנות אבל בפועל אני לא עומדת מאחורי האידאולוגיה שלי בכל כך הרבה דברים קטנים וגדולים בחיים.

דוגמא: אני קונה דרך עובדת במקום גבינת עיזים מחווה של מתנחלים. מההתנחלויות הקטנות האלה המוטלות בספק.

אני מגדירה את עצמי כשמאלנית. אני אוהבת גבינת עיזים.

אני עושה לבן שלי ברית מילה (עם המון צער) למרות שאני חושבת שזה דבר איום לעשות.

אני שותה קפה בארומה (קפה שחור, אם זה עוזר במשהו).יש לי ארומה קרוב לבית ולא אכפת לי שאחד מהבעלים הוא גזען שנראה כמו סקין הד.

הבנתם את הרעיון.

 

אז זה לא כאילו יש לי זכות להאשים מישהו בזה שהוא לא מוחה מספיק או לא עושה חרם צרכנים. אני חיה כמו שנוח לי.

לא גאה בזה אבל גם לא מוטרדת מזה.

 

אבל כשלי מעכבים קצת את המשכורת אוהו כמה שאני רותחת.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/11/2006 15:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-1/12/2006 14:54
 



מתכון: איך חוגגים את החיים


מצרכים:

1 בוקר חופשי שמשי

2. סבים שגרים ליד השוק

3. ארנק מלא בכסף מזומן

4. עגלת שוק

5 תיאבון בריא

 

אופן ההכנה:

1. משאירים את הנולי אצל סבא וסבתא, לא לפני שמפנקים אותו כיאות ומיניקים אותו.

2. שואלים עגלת שוק מהסבים

3. הולכים לשוק ואז:

1. עוברים אצל מזרחי. עוצרים לקפה ועוגיית שקדים נפלאה (אחת, כי אנחנו לא רוצים להשמין חלילה. משפט אירוני כפי שיתברר בהמשך אבל היי, חיים רק פעם אחת). עוברים על רשימת הקניות.

2. קונים מנגולד, צנוברים וארטישוק ירושלמי לעשות מתכון של אהרוני מחר. (אני חולה על ארטישוק ירושלמ. טוליו לא סובל אותו אבל אל דאגה, טוליו יקבל את שלו)

3. קונים גזר וקישואים ואורז לאורז הנפלא שהמצאתי וכן הרבה בצל.

4. קונים פירות בשביל הכיף.

5. עוברים במאפייה הבוכרית ברחוב יפו וקונים שם: מאפה טונה כדי לקחת לעבודה, עוגות שמרים ממולאות בתפוחים (משהו נפלא) בשבילי ובשביל טוליו וכן לחם בוכרי טעים.

6. קונים פטריות (שמפיניון ומיובשות) בשביל מרק פטריות שאעשה מחר.

7. קונים בננות ירוקות לעוף עם בננות ירוקות .

6. קונים ערמונים בשביל הכיף.

7. מבקרים את הבנות המקסימות ב"קונוס" . יש להן גלידות מדהימות אבל עכשיו חורף אז שותים שוקולטה וקונים מאפין בננה נחמד לעבודה.

8. חוזרים לסבא וסבתא. מפטפטים איתם בנחת. מיניקים את הנולי ונפרדים ממנו ארוכות.

9. מתחילים לעבוד.

 

 

מחר, כמו שהבנתם אני מבשלת ארוחה חביבה ולא לכבוד אורחים אלא רק לכבודנו.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/11/2006 12:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-29/11/2006 17:49
 



לדף הבא
דפים:  

103,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)