אתמול צפינו בסרטים פנטסיה ופנטסיה 2000. קצת התאכזבתי כי חשבתי שפנטסיה יקסים את נולון כפי שהקסים אותי בזמנו אבל גיליתי שרוב הקטעים דורשים אורך רוח והסבלנות שלי כמו גם של טוליו (ונולי בטח) פקעה די מהר.הטכנולוגיה כל כך התפתחה בתחום הקולנוע שמה שנחשב חדשני ומעורר בשנות הארבעים (ובשנות ה80) נראה היום אחרת.במיוחד קטעים שנראים כמו ויזואליזיישנס מהנגן במחשב.
שוליית הקוסם עמד במבחן הזמן. כשנולי ראה את הקוסם הוא קרא : סבא !!! לאנראה לי שזה הדימוי שרצו להעביר בדיסני אבל מילא.
פנטסיה 2000 היה יותר טוב. הקטע של הרפסודיה בכחול גרם לי ולנולון לרקד שעות על השטיח וזה היה מהנה !!!
(הריקוד הסוער נעשה כשנולון, כפי שהתברר סובל מחום גבוה. לפעמים יש לי הרגשה שהוא נהנה בטירוף כשיש לו חום.מין סוטול טבעי כזה)
הייתי מנסה את זה שוב. היות ואני לא יכולה לסבול את רעשי הרקע מההתמכרות החדשה של נולון Wall-E . זה נשמע כאילו מצלצלים בדלת. הסרט עצמו לא רע אגב אבל לא ליותר מפעם אחת.
לאחרונה התחלתי לנצל את המשאב המופלא שהעבודה שלי מעניקה לי ולשאול ספרי ילדים בספרייה. ככה הגעתי לאוליביה הנהדרת שהיא חזירונת חמודה ועקשנית ובעלת כושר המצאה. בעקבותיה גם נולי מתחיל לנגן על מחזיק המפיות ולצעוק בום טראח קלנג.
אוליביה מקימה תזמורת /איאן פלקונר
קצת הפסקתי עם משחק האכילה שלנו כאשר נולי היה בתקופה הנשכנית שלו. כיום אנחנו משחקים אותו עם גבולות (בעיקר פופים בבטן). שנינו התחברנו להומור ולמתיקות של הספר ולאיורים המקסימים. עכשיו אני אומרת לנולי שאני חושבת שהוא מעדן. והוא חוזר אחרי: מעדן...!!!
אמא חושבת שאני אוכל /מיה סביר, איורים: דנה רונן
את " לילה טוב נמר קטן" אהבנו ממבט ראשון זה ספר לילה טוב נפלא שמתאר נמרון שחושש ללכת לישון כי הוא מפחד מהחושך ומפחד להפסיד את החיים שהוא חווה כמו הציפור הצבעונית והעץ הירוק. אמו עוזרת לו בעזרת משחק דמיון בו היא מתארת לו על אילו דברים נפלאים הוא יוכל לחלום. גם האיורים מקסימים.
לילה טוב נמר קטן /קייט בנקס, אייר גיאורג הלנסלבן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
