נחנקתי קלות לבשורה שפיסת החיים שלי של 12 שנה עומדת להיעלם. זה לא כאילו הצצתי אחורה בזעם או בהנאה אבל הבלוג הספציפי הזה של ישראבלוג נתן לי המון. קיבלתי פה במה וקהילה של אנשים מופלאים שיודעים לכתוב ושרבים מהם משיקים לחיי גם במקומות שונים כיום.
קיבלתי הכרה במיומנות שהייתה מובנת מאליה עבורי, כתיבה. וקיבלתי עוד מקום לתעד חיים שלפעמים היו שגרתיים ומתסכלים עד אימה ולפעמים מצחיקים ומרגשים. ילדתי פה, בניתי את הזהות האימהית שלי פה ואת הזהות הנשית שלי. קיבלתי הרבה אהבה וגם הדהודים לרגשות מסוימים בי וקיבלתי היכרות עם אנשים נפלאים שאחרת לא הייתי פוגשת וגם חברויות נהדרות.
ואני תוהה אם ישראבלוג היא רק פלטפורמה אחת מני רבות. אני כותבת גם בוורדפרס (לעתים רחוקות יותר) ואני רואה שמנגנוני התגובות מעצבנים.
בפייסבוק התגובות זמינות במחי לחיצה אבל בפייסבוק יש לי חברויות ממעגלים שונים ואין לי את אשליית האנונימיות המנחמת של ישרא.
ואני מבינה שצריך להיפרד מהמקום ואולי לבנות מחלקי החיים שלי משהו חדש אבל אני רוצה שתמשיכו להיות חלק משמעותי גם מהבלוג איך נתקבץ מחדש כקהילה?
אני מבינה שצריך לעשות את זה מהר.
מתכננת לקבץ פוסטים נבחרים אבל לא לגבות. הגיבוי נראה לי מעצבן ומיותר. לא כל פוסט שלי שווה גיבוי. לפעמים סתם רציתי לדבר אבל לא הכול אני רוצה לזכור או להזכיר.
מה אתם עמיתי לכתיבה בישרא מתכוונים לעשות? איך אתם נפרדים מהבלוג שלכם?
הוודאות היחידה שלי היא שאני אמשיך לכתוב בלוג. הבלוג הוא אחת מהנאות חיי ואני לא מתכוונת לוותר עליה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
