1. תחפושת. כשיש ילד בן 6 השגת תחפושת זה צו השעה כבר בטו בשבט. וכשיש ילד שבעצמו לא מתחבר לשמחת פורים הוא צריך קודם להחליט למה הוא רוצה להתחפש ואז לשנות את דעתו ואז לחפור לנו עם כל קטלוגי הצעצועים ואז לגלות שתחפושת מגניבה בקטלוג היא הדבר הכי לא פרקטי ביקום והשורה התחתונה היא שעוברים ארבע חנויות עד שמוצאים משהו שמתאים פיזית וכלכלית ואז משכנעים את הילד שהוא תמיד רצה להיות הארי פוטר ואז גם נותנים לו לצפות בסרט כדי שידע למה התחפש. וחוץ מזה קונים לו חרב אור כפיצוי על זה שלא קנינו לו את תחפושת דארת' ויידר הזוועתית בכל קנה מידה (לא פרקטית לא נוחה ויקרה בטירוף).
2. משלוח מנות. כבר מטו בשבט אלה שלא מנקות לפסח מפרסמות בבלוגים שלהם מתכונים תאווה לעיניים ותאווה כנראה גם לחיך ואפילו לא כל כך קשה אבל אז אני מדפיסה 8 מתכונים מתוך ביטחון בכך שאני אעשה גם שמונה מתכונים ואז ברגע האחרון אני אומרת לעצמי: פאק, אני צריכה לעשות 8 סוגים של עוגיות ואז אני מתפשרת עם המציאות ועושה סוג אחד וגם זה עולה לי בבריאות. ועוד לא דיברנו על אריזה שאף פעם לא מצליחה כמו שראיתי שם בבלוג.
בסוף אחרי מסירת המשלוחים אני נושמת בהקלה ומרגישה כרגיל שהגזמתי אבל זה רק עד טו בשבט הבא.המטבח עדיין מלא בקמח מהניסיון לעשות אוזני המן.
3. ולמה את מתחפשת? זו הקלה לדעת שהילד שלך בכיתה א' ואת פטורה מחובת ההתחפשות וממסיבה בגן אבל אז באה העדלאידע המקומית ואת רוצה קצת להשתלב בהמון אז במקרה זה מדובר בחיפוש בארגז התחפושות. טוליו מקבל אוזני חתול, את מקבלת סרט ענקי מנצנץ ויאללה קיימנו את מצוות החג.
4. מה עושים עם הילד?
בפורים לילדים יש יומיים חופש וכל שנה את מופתעת לגלות שלך יש יום אחד ולבעלך אין בכלל. כאן הסבתא הנהדרת שלי מגויסת ואז אני חושבת למה לא לקחתי לי יום חופש לעשות כיף עם הילד. איזו מין אמא אני! אבל זו דרך אל חזור כי סבתא רוצה לראות את נן מחופש ואת חושבת שזו הזדמנות לתת לסבתא את משלוח המנות המפנק שהכנת לה (פחות תחנה בדרך ביום השני של פורים) אז את מוסיפה לתכנית בילוי במקום המוני "בשביל הילד" ואת מגלה שהילד ואת עושים תחרות מי סובל יותר מהצפיפות ההמולה והרעש. אז את קונה לו שוקו ולך קפה ולסבתא שהצטרפה עוד קפה רק כדי שאפשר יהיה לשבת באיזה מקום ולתת לילד ליהנות מהג'ימבורי מה שאומר לראות איך הילד נאבק על כל מטר מרובע עם עשרות ילדים אחרים. חלקם חמושים.
5. איזה יופי עושים שמח. בפורים נתקלים בחבורות רועשות של בני נוער שנהנים לשיר שירי פורים. זה כמעט ממלא אותך עליצות עד שבא הגרינץ' הקטן של פורים ומשבית לך את השמחה: "הם חופרים לי בראש".אלה שמנסים לסוף אותו לאווירה העולצת נתקלים בפרצוף מייבש של "אני מכיר אתכם?מה אתם רוצים מחיי"
6. עדלאידע זה אומר תור לכירופרקט כי הילד שלך דווקא איכשהו מסוקרן ורוצה לראות את התהלוכה אבל הוא ילד בן שש ומקדימה עומדים ההורים הדחפניים יותר והילדים שלהם אז הכתפיים של מישהו צריכות להיות הקורבן.השורה התחתונה היא שהילד שלך לא מרוצה כי לא קנית לו בלון ענק.
7. שערות הסבתא של היום הם עיצוב מחודש לבגדים שלו שלך ושל זו שעומדת לידך עם הבת שלה שמחזיקה כמובן גם כן שערות סבתא. אח, ממנהגי פורים.
8. בכל משלוח מנות יש רעשנים. תאמינו לי שיש לו מגירה שלמה מלאה ברעשנים שעובדים מצויין ולכן ע"פ כללי פולין לא זורקים אותם אלא קוברים אותם עד פורים הבא אז מקבלים רעשנים חדשים.
9. ממתקים ומגדנות. הילד שלך אוכל ממתקים כאילו בחיים הוא לא ראה ממתקים. הוא אומר פעמיים בשעה "אני רעב" רק כדי לשלוף עוד משהו ממשלוח המנות ואחר כך הוא מלא בסוכר אז מי שמקבל את התוצאה הוא לא מי שנתן את משלוח המנות. זה בטוח.
10. נראה שכל האחרים מבלים חוץ ממני. ע"פ הפייסבוק כולם מוזמנים למסיבות פורים מגניבות של מבוגרים עם אלכוהול ותחפושות מדליקות ומוסיקה של שנות ה 80. לכולם משפחות מגובשות עם מסורות כיפיות. כולם נוסעים לצימרים או לחו"ל קצר. ורק אנחנו נפגשים לסעודות פורים כבדות עם ילדים עצבניים ועייפים מדי שמסרבים ללבוש שוב את התחפושת (בכל זאת, הם לבשו אותה כבר שבוע לפני פורים בכל אירועי קדם פורים). ומנסים להשחיל מילה ואל מצליחים בגלל הרעש.
ואחר כך אני מתפלאה שהילד שלי לא אוהב את פורים.