לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

עצמאות


העצמאות שלנו נובעת מההחלטה להסתגר בבית ולא לעשות כלום. אין שום דבר מאחורי ההחלטה הזאת רק כובד, עייפות ותחושה כללית של חוסר שקט וחוסר אנרגיה.

(אולי זה דיכאון?)

 

עכשיו נצא.

נכתב על ידי , 29/4/2009 18:06  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-2/5/2009 10:17
 



כמו ללכת ללוויה של אדם זר


אני שומעת את החזרות לטקס יום הזיכרון כבר שלושה ימים. אני חווה את כל הפאתוס מסביב ליום הזה ובכנות נמאס לי. אותם שירים, אותם דיקלומים, אותה מושלמות לא סבירה שרק מתים  יכולים לקבל. אני יכולה להגיד רק שלאבד אדם זה דבר נורא ולאבד חיים זה דבר נורא (לא מנסיוני האישי).

אני לא מוצאת את החיבור האישי שלי (כנראה שלמזלי) אבל מרגישה אשמה על זה. מרגישה כאילו צריך בכוח להשתלב פה במערכת העצב והרגשות. לובשת חולצה לבנה ומעליה חולצה שחורה. מין קדרות אלגנטית כזאת.

ומה עם כל אלה שסתם מתו מסרטן? ומה עם האימהות שלא רוצות לקבל את הדימוי הזה של אם שכולה אלא להמשיך לחיות ולא סביב התמונה?

אני מרגישה שאני כותבת פהסתם עכשיו. פוסט של יום הזיכרון כי היום יום הזיכרון ואני אף פעם לא מצליחה להסתנכרן עם חגים ומועדים. גם ליום העצמאות אין לי תוכניות. השנה אני פשוט לא רוצה כלום.

ומילא אני, יש לי 34 שנים שברובן אני חווה את המורבידיות הזאת של ימי הזיכרון ופתאום אני חושבת על איך הילדים של היום חווים את אותה מורבידיות שוב ושוב. חיברות קוראים לזה.ואחר כך נגמר הטקס (הבלתי נגמר והמתיש בו תמיד יש ילדים שמאבדים את הסבלנות ומורות שבתוך כל הבלגן מיישרות את הילד או נוזפות בו) ואחר כך עדיין בחולצות הלבנות עם המדבקה הנצחית של דם המכבים הולכים לאכול פלאפל. יום העצמאות מתחיל בשניה שטקס יום הזיכרון נגמר. הכובד של היום מתפוגג באוטובוסים רועשים שתקועים בפקקים של הר הרצל. המנגלים מוכנים מבעוד מועד.

 

נכתב על ידי , 28/4/2009 08:47  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-2/5/2009 10:15
 



על ריחות


הקיץ גורם לי להריח את עצמי. זה גורם לי להרגיש את החשש הזה שגם אחרים מריחים אותי אבל יש משהו בנוכחות הזאת של הריח שלי שלוחש לי שאני קיימת!

 

(והמקלחת והסבונים והדיאודורנטים הם עדיין ידידי הטובים)

נכתב על ידי , 26/4/2009 16:50  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-27/4/2009 21:04
 



לדף הבא
דפים:  

103,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)