המקום של ג'וליאנה

 אני מפחדת לכתוב לך מהעתיד כי יש משהו מאד מחייב בחזון ובציפייה שתהיי משהו גדול. אולי את בגיל בו מתחילים להנמיך ציפיות. ובכל זאת הייתי רוצה לכתוב לך . אל תפחדי לרצות דברים ולאהוב עם כל הלב ולהביע את הרגשות שלך ולתת ולהקשיב ולנסות גם דברים שנראים לך מופרכים בהתחלה.

כרגע את מרגישה שויתרת על עצמך מבחינה מקצועית ושאת מתפשרת אבל אני מאמינה שאת יכולה לתת לעצמך צ'אנס גם בתוך המסגרת הלכאורה מוגבלת . תכתבי והרבה כי הכתיבה היא הבית שלך. המקום החזק שלך בו את מרגישה בטוחה ומוערכת. הכתיבה כבר הובילה אותך למקומות טובים והיא תמשיך להוביל אותך בהמשך. את לא אדם של יעדים  וזה גם דבר טוב. את אדם שחי בהווה ומעדיף להשאיר את העתיד קצת מעורפל ומפתיע לטוב ולרע.

תחזקי את האהבה שלך ואת הזוגיות. חברות ובלוגים זה דבר טוב אבל את לפעמים עוברת את הגבול. תמיד אפשר למצוא דברים חדשים ויפים בבן הזוג שלך ולפעמים את פשוט לא רואה ואת גורמת לו מבלי דעת להרגיש שהוא במקום שני וחיי החברה שלך במקום ראשון. זה ממש לא צריך להיות ככה.

עוד דבר: תקשיבי לילד שלך ותמשיכי להרעיף עליו אהבה ולתת לו להרגיש שאת המקום הבטוח שלו ושבכל דבר הוא יוכל לפנות אליך. אל תכעסי עליו על דברים קטנים ומעצבנים שהוא עושה כי כל כעס שלך נראה טריוויאלי משאיר אצלו רסיס של התנגדות . שמרי את הכעס לדברים המשמעותיים ביותר.

אני בסך הכול אוהבת את האדם שאת עכשיו ובעיקר את הרצון העז שלך להשתפר ולתת מעצמך יותר. את אדם צומח וזה יישאר כך.

1. כמה בלוגים יש לך?

אחד פעיל ועוד שלושה שלא.

2. כל כמה זמן את מפרסמת פוסט חדש?

משתדלת לפחות אחת לשבוע כי אחרת אני מרגישה שאני מזניחה את הבלוג.חייבת להוכיח לעצמי שבדבר אחד אני מתמידה.

3. איך מגיעים לך רעיונות לפוסטים חדשים?

כשאין לי רעיונות אני מחפשת שאלונים ובמקרים נואשים ממש שמה תמונת השווצה. זה תמיד מביא רייטינג ויום אחד הבן שלי יתבע אותי.

4. מהי ההפסקה הכי גדולה שעשית בין פוסט לפוסט?

שלושה שבועות, נראה לי.

5. פרסמת פעם פוסט שאת מתחרטת עליו?

לא יצא לי עדיין

6. האם את מעדיפה הרבה כניסות לבלוג ומעט תגובות, או הרבה תגובות ומעט כניסות?

אני מעדיפה הרבה תגובות איכותיות. לגבי הכניסות אני לא מספיק שמה לב כמה יש לי.

7. את מגדירה את עצמך כמכורה לבלוג?

פחחחח.... תשאלו את טוליו. הוא מרגיש לפעמים מוזנח.

8. מי יודע על הבלוג שלך?

אמא, טוליו, חברות (חלקי, והן מודות לפעמים שאני לא צריכה לספר להן דברים כי הן קוראות בבלוג),קולגות. לא מסתירה את הבלוג אבל משאירה כינוי כדי לקבל אשלייה של פרטיות.

9. איזה בלוגים את קוראת?

לי עברון ועקנין, רוני גלבפיש, אופה קטנה, שופינקה,ביילע, מיב, טליק, קיטי, גנצו, תום, צפניה, אנגולי (שני האחרונים תפוזיים) ועוד המוווון עם אלה שלא הוזכרו כאן הסליחה

10. איזו עיצה היית נותנת לבלוגר מתחיל?

לך על זה, זה כיף גדול אבל לא לפני שתקבע לעצמך גבולות ברורים. למשל אני כמעט לא כותבת על זוגיות או על דברים שחברות מספרות, לא מזכירה שמות ומשתדלת לא לכתוב על סיטואציות מהעבודה אם הן עשויות לפגוע. בעיקר כי אני חושבת שזה לא הוגן "לכייס " אחרים מהסיפורים שלהם ולהשאיר פרטים מזהים. בכלל, הייתי אומרת שהאידאל הוא גם לקבוע גבולות זמן לכתיבה בבלוג וקריאה בבלוגים אחרים אבל אני לא עומדת בזה בעצמי.

* אני חושבת שדויד גרוסמן היה זה שאמר שלספר לסופר משהו על חייך זה כמו להתחבק עם כייס" את הציטוט הנפלא הזה ראיתי בבלוג של רוני.

מסתבר שאפשר לעשות הרבה דברים עם קיורטוש.