לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

טיפוסי הורים במדורה


1. המתלהבים: יש להם אוהל קמפינג גזיה ומחצלת באופן קבוע בבגאז' של האוטו. אפשר לסמוך עליהם שהם יביאו קרשים. האבא אחראי על ההדלקה וגם על הכיבוי. האמא אחראית על הפיתות והטבון  והילד אחראי על ללבות את המדורה שהאבא מנסה לכבות.

 

2. החרדים (בואו נהיה ישירים, החרדות). אפשר לסמוך על אמא כזאת שהילד שלה יהיה תמיד בטווח ראיה ושהיא לא תרשה לו להתקרב למדורה ברדיוס של קילומטר- גם לא למדורת הפיתות הזעירה. (וגם לא לילדים שאיתו כי זה שיש להם הורים חסרי אחריות זה לא אומר שהיא תפקיר אותם). יש לה כמובן את מד"א על חיוג מקוצר וגם ערכת עזרה ראשונה.

 

3. באנו למדורה כדי ליהנות: הילד אי שם, האמא והאבא מנשנשים מהמרשמלו על השיפודים (אף אחד לא רואה, עלק) וגם לוקחים כמה תפודים לא רצויים הביתה בתיק.

 

4. הזבלנים. מסתובבים בין ההורים כמלצרים עם שקיות הזבל. מישהו הרי צריך לעשות את זה.

 

5. האקולוגים. נאנחים בשקט, רוצים  לבטל את לג בעומר בגלל החור המתרחב באוזון ו, השריפות ובגלל הבזבוז העצום של הכלים החד פעמיים.

 

6. הסטריליים. תמיד אפשר לסמוך עליהם שיביאו כסאות מתקפלים ומגבונים ואלכוהול נקי לחיטוי. האמא בדרך כלל באה עם עקבים.

 

7. המידענים, אצלם אפשר לדעת על המתחדש בעיר ואיתם עושים תיאום עמדות על גנים וקייטנות.

 

8. האאוטסיידרים מחפשים מה לעשות עם עצמם בזמן המדורה ומסתובבים קרוב מדי לילד שלהם רק כדי להיות חלק מהחבר'ה. לא שהולך להם.

 

9. הלהטוטנים, הולכים לארבע מדורות במקביל כי יש להם ארבעה ילדים ולכל ילד מדורה. זוג כזה מתפצל לארבע לא ברור איך הם לא הגיעו לקרקס.

 

11. ויש כמובן את הילדים אבל עזבי אותם מפעילות מאורגנת, לאסוף איצטרובלים ולהשליך אותם למדורה זה הכי ושום פיתה עם שוקולד השחר לא תעזור פה.

 

 

 

נכתב על ידי , 28/4/2013 22:35  
הקטע משוייך לנושא החם: לג בעומר
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רב-ערוצית ב-4/5/2013 11:35
 



קצרים


בתקופה האחרונה אני קוראת שוב ושוב את שנה הפכפכה של מלאני גידיאון. אני מרגישה שהיא מהדהדת אותי עם הומור.את מטבח משפחתי של גיל חובב. יש משהו בקריאה חוזרת של ספר שאני מכירה מכל הכיוונים ושהוא פשוט משעשע אותי ומעציב אותי קלות ואיכשהו נותן לי תחושת הנאה מן המוכר.

 

ובכל זאת נתתי צ'אנס לצללים צרובים  של קמילה שאמזי וזה ספר אדיר. מוזר לי שהוא חיכה כל כך הרבה זמן. הוא כתוב יפה הוא קולח והוא מלא בנשמות חופשיות שמסרבות להיכנע לתכתיבים התרבותיים שסביבם. אני ממש מחכה לשעת השינה כדי שאוכל לקרוא בו. כיף לגלות ספר כזה.

 

וחוץ מזה יש מדורה ויש כרגיל את המינגלינג החברתי ההכרחי עם  האימהות האחרות. יש כמה שאני מחבבת אבל כל הסיטואציה מאד לא נוחה לי. מרגישה קצת משועממת וקצת מתוסכלת מחוסר היכולת לנהל שיחה אמיתית עם אף אחת מהאימהות. הכול רפרוף מאמא אחת לשניה והעברת מידע. הכרחי אבל מעייף.

 

וחוץ מזה קונצ'ה בויקה מגיעה לארץ וזו כבר סיבה למסיבה

.

.

 

 

נכתב על ידי , 28/4/2013 15:23  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-30/4/2013 12:36
 




היום עשיתי שני דברים לא רגילים.

הייתי במסיבת רווקות שלמעשה לא התאימה לא לאורחות ולא לכלה לעתיד והיא הייתה סוג של פשרה אבל ראיתי את זה כחוויה משעשעת לצאת מהעור של עצמי.

(הכלה הבטיחה שהחתונה תהיה אחרת).

הדבר השני היה שהימרתי על הרכבת האחרונה והגעתי אליה בדקה ה99

אדרנלין שהזכיר לי את ימי התיכון העליזים וגם את ההופעה ההיא בה טוליו ואני איחרנו את הרכבת האחרונה והגענו בדרך לא דרך אל הוריו.

 

הקטע המצחיק הוא שלא הייתי מודאגת ולו לרגע שאאר את הרכבת.

 

אולי מסתתרת בי בת 16 חסרת אחריות?

נכתב על ידי , 26/4/2013 00:18  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-27/4/2013 20:09
 



לדף הבא
דפים:  

103,642
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)