לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

סלינו על כתפינו-שבועות בכמה מילים


הסוללות הותקנו במצלמה

ארוחת ערב חגיגית על המרפסת

ביקור אצל הורי טוליו

פיקניק עם חברים וחברים של חברים וחברים של חברים של חברים

בגן הפסלים בארסוף

(יש שם מיליונרים אבל המון קוצים ופסלים סביבתיים)

ובעיקר עצי תות עץ.

נולי ואמא שלו יצאו לקטיף ויצאו עם ידיים סגולות וקיבה מלאה במתוק הזה.

וגם תותי שדה שקנינו ביריד שנעשה ברישפון

כתפיים אדומות מליטופי השמש

ולב מלא בשמחה.

 

נכתב על ידי , 30/5/2009 20:02  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-3/6/2009 22:46
 



דברים שאימהות לא מספרות


ההורות מתסכלת אותי לפעמים עד דמעות. אני מרגישה שאנחנו מגדלים ילד שחושב בבית שהשמש זורחת לו מהתחת. המשפחה משני הצדדים סוגדת לו והוא לא מכבד את הערך של הצעצועים ומפזר אותם בכל הבית. אני מפתחת שנאה עזה לצעצועים שלו כיוון שאני זו שאוספת אותם, נופלת עליהם וחוטפת אותם בראש והוא מקבל עוד ועוד מהם. אני מפתחת שנאה עזה לסינים שמייצרים צעצועים זולים בכמויות כאלה שמפתים את הסבתות והסבים לקנות לו עוד ועוד מהם  ."הוא בודק את הגבולות שלו" אומרים לי כולם בחצי חיוך. זה הגיל הוא מפתח את העצמאות שלו. ברור כמובן שאם הילד לא מפתח תחושה של ערך לחפצים שלו אז אני אשמה עם הבלגניסטיות שלי. אני לא מחנכת מספיק טובה. הילד בן שלוש ולא אשם בכלום. נשמה טהורה שכמותו.

לפעמים בא לי לדפוק את הראש בקיר מגיל שלוש הזה. למשל הילד אומר לי גם מה להרגיש ומתנהג כמו הקיסר הקטן של המחשבות. כשאני אומרת לו שאני רוצה לצאת למרפסת הוא אומר לי  : את לא רוצה!

אני לא מצליחה ליהנות מהחוכמות שלו ומהפטפוטים הקטנים. כל הליכה ברגל מהגן איתו היא סיוט מהלך (ורק בשבילי, ככל הנראה. סבתא שלי נהנית מכל רגע איתו) קיבינימט אני רוצה להגיע הביתה והוא פתאום נתקע על המקום ולא רוצה להמשיך. הוא ילד והוא מתעייף. כשאני הולכת לגן שלו זה שבע דקות, גג עשר ואיתו זה לוקח חצי שעה.

ידעתי מה שאני עושה שחיכיתי עם הבאתו לעולם. ואני יודעת מה אני עושה שאני לא מביאה עוד ילד. אחד מספיק ודי. אני לא רוצה להרוג את עצמי מעצבים.

ויש את עניין הקקי. הפוליטיקה של הקקי. כן עושה לא עושה עושה טובה גדולה שהוא עושה אבל כמובן בחיתול שנייה אחרי שהושבנו אותו על הישבנון וחיתלנו אותו.  סיזיפוס מאחוריך!

נכתב על ידי , 29/5/2009 10:09   בקטגוריות תוגת האימהות  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-3/6/2009 22:24
 



לאחרונה קשה לי להיות אמא


 

אתמול התחשק לי פשוט להיעלם.

 

(טוליו ואני מבשלים טיול למדריד. אני חושבת שתחושת החירות שנלווית לטיול הזה היא חלק מההנאה-בצלקות הנפשיות של נולי נטפל אחר כך)

 

 

נכתב על ידי , 27/5/2009 14:53  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-31/5/2009 20:53
 



לדף הבא
דפים:  

103,642
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)