המקום של ג'וליאנה

אני חושבת שאחת מהירושות הרגשיות רגשית ממשפחת המקור שלי היא היכולת להקטין את עצמי או במילים אחרות : לא להתפאר ולא להידחף ולא להחצין. אני  לא זוכרת אף פעם שנאמר לי מפורשות אבל דוגמא אישית, אתם יודעים... משפחה של ביישנים שהחברויות מתנהלות בשלט רחוק מאד. המשפחה שלי מורכבת מאנשים מאד מוצלחים למשל הסבים שלי  שבעזרת חוכמה משמעת ברזל ורעב אינסופי לידע הם הצליחו להגיע שניהם לדוקטורט. המיתולוגיה המשפחתית מספרת תמיד איך סבתי הייתה בוכה אחרי כל מבחן ואחר כך מקבלת 100. כל  זלזול או פצע חברתי אצלי היה נתקל בתגובה נו מה לעשות אנחנו לא שוויצרים ורעים.

אני לא חושבת שענווה היא דבר רע אבל אני מרגישה שאני לא רוצה להתחבא ולהצניע את ההצלחות שלי. אני לא רוצה להיות אדם שנמצא בשוליים שלא מקשיבים לו כי הוא מדבר בשקט ולאט ומצד שני אני מרגישה שאני רגילה מדי למקום הזה ויש בי צד שלא רוצה לוותר עליו לגמרי.

בשנים האחרונות אני מתחילה למצוא את הנישה שלי בהרבה מקומות. אני מתחילה להיפתח מבחינה חברתית ולהפסיק להתבייש כל הזמן במה שאני, אני מנסה להיות יותר ישירה ופתוחה ואני מתחילה להכיר בצדדים החזקים שבי. יש עוד דברים: לפעמים התכונות שלי שאהובות ע"י אחרים לא אהובות על ידי. לדוגמא אני אדם מאד אהיב אבל אני מרגישה שזה מפני שאני קלה לעיכול ולא מפני שאני מעניינת.  ובכל זאת לכתוב 10 דברים?

1.אני אוהבת את היכולת שלי להכיל אנשים. אני מרגישה שזו יכולת מוערכת אצלי . זה מסייע לי מאד להסתדר עם כל מיני סוגים של אנשים בלי להרוס לעצמי את החיים בהתנגשויות ובכעס מופנם. כולי תקווה שאני אצליח להכיל את עצמי פעם.

2.אני אוהבת את היכולת שלי להיות אדם מודע מבחינה רגשית ולזהות דינמיקות הרסניות . זה לא אומר שאני לא נכנסת למקומות הרעים האלה ובמיוחד באימהות שלי אבל אני גם יודעת לצאת מהם.

3.שטחי אבל אני יודעת לעסות משהו בן זונה (פה מותר לי לקלל כי הילד שלי לא רואה).

4.אני אוהבת את החושניות שמתפתחת אצלי. אם זה באכילה ובבישול, אם זה במגע. אני אוהבת לגעת ולנשק ולהריח ועוד דברים .

5.אני אוהבת את הפתיחות שלי ואת היכולת לדבר ולכתוב ולשתף בלי לשים לעצמי מכשולים. כשאני במצוקה הרבה אנשים ידעו מזה ובדרך כלל אני משכילה לשתף את האנשים הנכונים שידעו לתת עצות טובות.

6.אני אוהבת את זה שהפסקתי להתבייש במה שאני.

7. אני אוהבת לגלות צדדים ילדותיים בי ואת היכולת להשתטות ולדבר עם ילדים.

8. אני אוהבת את החיוך שלי. אני מחייכת הרבה גם כשאני לא שמחה אבל זה עושה טוב לאחרים ובכך זה משמח אותי. לפעמים אני חושבת שהייתי יכולה להיות יותר אותנטית עם הרגשות שלי ולהביע גם רגשות שליליים כשהם ישנם אבל אני עוד לא שם...

9. אני אוהבת את חוסר המושלמות שלי. לו הייתי מושלמת הייתי אדם משועמם ומשעמם.

10.אני אוהבת את זה שויתרתי על קריירה. אני מרגישה שמאבקים וטיפוס מהיר לצמרת לא היו טובים לאישיות שלי ולמה שאני רוצה מהחיים. אני רוצה ליהנות מהחיים. אני רוצה שהעבודה תתפוס מקום מוגבל בחיים שלי ועכשיו אני לא מפחדת להודות בזה.

גם אני מכורה ל"מחוברות" . אני נכנסת כל יום לאתר לראות האם יש עוד פרק.

הנשים שם הן כל כך לא אני אבל יש בחלקן משהו ממני. אולי מדובר ביכולות לבטא מחשבות ורגשות שלפעמים אני מרגישה אבל לא הייתי מעזיה להחצין. לפעמים הן מובנות עד כאב ולפעמים אני לא מבינה אותן ויש משהו גם במיסתורין הזה.

וכאן אני אכתוב על משהו שממש מקסים אותי וזה הזוגיות של אייל שני ומירי חנוך.

כמו שסיפרתי לכם בפוסט ההוא (תודה על הפרגונים, אנשים) היה לי קשה מאד לבחור את הפרטנר להתפנקות. זה התחיל מזה ששאלתי את בן זוגי היקר כדי שלא ייעלב בהמשך. הוא הסתכל עלי במבט של: אשתי, את לא מכירה אותי? שהספיק כדי להבין שהוא ממש לא בכיוון.

ואז החלטתי ללכת לפי המשפט הידוע: אמא יש רק אחת!!!! והאמת, מגיע לה! היא אמא נהדרת וסבתא נהדרת. היא עובדת קשה ועדיין מצליחה להיות פעילה נון סטופ ונוכחת בחיים שלנו והיא תמיד מוצאת את הזמן להקשיב ולפנק.

והיא יודעת להעריך פינוק טוב ולהיות פרטנרית נהדרת ליום כיף!

אז היא הזוכה במכרז התפור . הלכנו להתפנק!

הספא נמצא במלון מצודת דוד שנמצא ממש צמוד לשדרת ממילא הכוללת חנויות שוות ובתי קפה שמשקיפים על העיר העתיקה (שוס רציני במיוחד אלי שהתרגלתי לנופי מודיעין שאין הרבה קשר בינם לבין עתיקות)

אני חייבת לציין שקצת התרגשתי. בכל זאת זו הפעם הראשונה שאני עוברת עיסוי שלא על ידי בן זוג או חברה.אני גם הגרלתי גבר אבל איכשהו נטרלתי את תחושת המבוכה הפוטנציאלית  ותירצתי את זה ב: "יופי, אני אוהבת עיסוי חזק."

אני חושבת גם שעברתי את השלב בו אני מרגישה שאני צריכה לבדר את נותני השירות שלי שתקועים איתי למשך זמן (ספר, קוסמטיקאית)  והעיסוי התנהל לו בשקט ובריכוז. מה שאהבתי במעסה שלי זה שהוא היה קשוב ואמר לי כבר בהתחלה לבקש אם יש איזור מסוים שאני רוצה שיתעכב עליו.

יש משהו בחוויה שמאפשר הקשבה לגוף עד לפרטים הכי קטנים. פתאום את מגלה נקודות שאת מעדיפה שיגעו לך בהן. פתאום את מגלה מהם האזורים בגוף שאני מאמצת (שכמות! כמו כל אחת שיושבת שעות מול המחשב-את זה אמר לי המעסה שלי). הקשבתי במיוחד גם כדי לנסות לקלוט תנועות שיעזרו לי בעיסויים שאני מתכוונת לעשות לאחרים. אני כל כך אוהבת לעשות את זה אבל קצת החלדתי.

גם אמא שלי נהנתה מאד מהחוויה וגם אצלה נשאר טעם של עוד.

יצאנו מעוסות ומרוצות  בתחושת עוצמה גופנית שהתחלפה אחר כך בעייפות טובה כזאת כמו אחרי שחייה. איך נהיים עייפים מלא לעשות כלום.

טוב, אני אהיה ממש כפוית טובה אם לא אודה לפיטנס שמצאו אותי ראויה לפינוק וגם איפשרו לי לגרום הנאה לאמא שהייתה פרטנרית נפלאה. לסייבקס על האירוח וכמובן למעסים שלנו שעשו עבודה נפלאה.