המקום של ג'וליאנה

אתמול אירחנו את הבן של החברים שלנו. הוא ונן וחגגו בלילה והיה כיף לראות שלא רבו אפילו פעם אחת. הם שיחקו כדורגל , יצאו, חזרו והיה לי כיף עם התחושה שמדובר בילד גדול.

בבוקר טוליו פירגן לי שינה (משימה לא פשוטה כשיש שני ילדים תוססים)והכין פנקייקים לארוחת בוקר. התעוררתי מהריח הנפלא. 

ועדיין הייתה הקלה להביא את נן לדודתו האוהבת ולהרגיש קצת רווקים. לקחתי את טוליו לבר מסעדה דרום אמריקאי בשם טוטומה . הם מגישים את רוב המנות בAREPA שהיא פיתה שעשויה מקמח תירס. היו מנות מאד עשירות וטעימות וקינוח להתעלף. חוץ מזה שתיתי קוקטייל מגניב שכמותו לא טעמתי שכלל בירה ג'ינג'ר וליים בשילוב רום. מזמן לא שתיתי משקה אלכוהולי שבא לי טוב.

חוץ מזה היה שירות נפלא, קנקני מים בלי שביקשנו, קפה על חשבון הבית והמון מפיות (שימושי כי קשה לאכול ארפה באלגנטיות). 

כיף לאכול אוכל שלא טעמתי קודם במקום חביב וצבעוני עם אהובי. 

עכשיו יש לנו יום וחצי ללא ילד. נהנית מהשקט ומחוסר הצורך לדאוג  לדברים.

יום משמח...

תקופה של אי נוחות הקשורה לפונקציות ביתיות שפתאום מזייפות. הבית כבר לא מקום מפלט לשאוף אליו בסוף היום אלא מצבור של בלגן, נטיפי קרח במקפיא, כיור ששב ונסתם וערימות כביסה לא נגמרות.

חיים, בקיצור.

ואז מאבדים את המפתח של האוטו בקניות בסופר ומשתגעים כי אין מפתח ספייר ואז טוליו מוצא אותו בארנק.

ואז שמחים שמשהו שלא תפקד פתאום מתפקד.

יש משהו משחרר בכך שמקבלים את חוסר המושלמות של החיים ולומדים להעריך את הדברים הפשוטים.

היום קבענו עם חברים לעשות פיקניק ליד הים. כל כך כמהה לים.

היה ממש מעולה ואפילו הספקתי להיכנס לים. היה צפוף אבל עצם המגע שלי עם הים הספיק לי. 

יום מאד אינטנסיבי.

עשיתי חוויית ספרייה טובה לשתי סטודנטיות  מבוגרות. לאחת מהן זו פעם ראשונה בספרייה שלנו.

תערוכת גמר בבצלאל עם מורת דרך מושלמת, חברתי שעובדת שם ועשתה לי סיור. יצירתיות מדהימה  וגם סרטון אנימציה של בחורה עם סיפור משפחתי שקצת מזכיר את שלי והדהד לי בנפש.

חזרתי ממש מאוחר הביתה ונן חיכה לי. זה ריגש אותי כי לאחרונה הוא קצת קוצני והיום הוא הראה לי כמה הוא זקוק לי.

מצאתי את בגד הים האבוד של נן שטוליו ונן חיפשו לשווא יום שלם ולא מצאו. כוח העל שלי כנראה.

צריכה להרגיע קצת באינטנסיביות אבל היומיים האחרונים הוכיחו לי שמותר ורצוי לעשות את מה שאני אוהבת. ושזה נחמד לתפוס קצת מרחק מהבית לפעמים כי אז מעריכים יותר את נוכחותי.