המקום של ג'וליאנה

היו לי יומיים מעייפים מאד אבל מלאים בדברים טובים.

יום 9

יום כיף מטעם העבודה. שכלל סיור גרפיטי מגניב ביותר ומעורר השראה וגם סיור בתערוכת הביטלס במוזיאון הילדים בחולון שהיה דומה למה שכבר הייתי אבל ביטלס זה תמיד אחלה.

הלכנו המון ברגל וזה כיף לזוז.

יום 10. היה אמור להיות לנו סיור ב"דיאלוג בחשכה. נן ואני ועוד חברה והבן שלה. לצערי מסיבה עלומה ההזמנה התחרבשה ולא יכלו להכניס אותנו לסיור. אבל באופן מוזר שמחתי כי הייתי עייפה מאד מהטיול שהיה יום קודם והתאים לי משהו קליל ולא מורכב נפשית.

אז הילדים הלכו לסרט ואנחנו ישבנו בבית קפה וקשקשנו.

הצלחתי לא להגרר למריבות קשות עם נן גם כשהוא התחיל לעצבן.

קניתי (סוף סוף) את הציוד לביה"ס.בפחות שמחה מבעבר. אולי כי אני כבר יודעת שתוך יומיים הוא יהיה הרוס אבל זה לא חשוב. את זה כבר הפנמתי. לא ברמת החשיבות שאני מייחסת לזה, בכל מקרה.

ראיתי את "המתמחים" שזו סדרה שאני מאד אוהבת. לדעתי בגלגול הקודם הייתי רופאה. יש לי משיכה לתחום אבל חוסר כישרון בתחומים הריאלים מה שהופך אותי לבלתי מתאימה. הרופאים בסדרה הם אנשים שיש להם גם אישיות טיפולית ולא רק מוח אנליטי והם היו מאד מרשימים בעיני בדרך בה הם מקבלים במהירות החלטות הרות גורל ותוך כדי מוצאים זמן להרגיע את המטופל .

התקשרתי לחברה ספונטנית אחרי שלא דיברנו המון זמן והצלחנו לנהל שיחה ממש נחמדה.

וסוף סוף מרגישים קצת סתיו.

אתמול היה יום קצת מעצבן אבל התחלתי ספר חמוד שחברה המליצה עליו הסופרימס בדיינר של ארל מאת אדוארד קלסי מור. בינתיים מתחיל טוב.

הצלחתי לגייס את נן לסידור הארון שלו וכפיצוי הלכנו (שוב) למסעדה. לא חינוכי, אני יודעת אבל גם אני אוהבת מסעדות.

היום היה נחמד לחזור לעבודה. רוב הצוות היה אבל בשבוע הזה אנחנו בלי קהל מה שנותן מרחב ושקט לעבודה.

מגלה שיש לי תחנה ממש ליד העבודה לאוטובוס למודיעין בעקבות שינוי הקווים וזה ממש כיף בפרט בימים של ההדרכות.

קיבלתי עצות טובות לגבי התלבטות שהייתה לי עם נן.

בדיקות דם שיצאו סבירות.

נן היה אצל הסבים שלי והם התמוגגו ממנו. עדיין תוהה מה הסוד שלהם.

מצאתי מה לעשות בימי העבודה הבאים שלי ומחר טיול מטעם העבודה. שיחוק!

קיבלנו כרטיסי ברכה יפהפיים של אגודת הציירים בפה וברגל. שיטה מעניינת לגיוס תרומות אבל התוצרים שווים את זה כך שאני מוכנה "לסלוח" להם על הרגל בדלת (מטפורית) שיטה שמעצבנת אותי עד סגירת ארנק בימים כתיקונם. 

ניקינו את הבית אחרי הרבה זמן של הזנחה ומה שהכי משמח זה שנן מאד שיתף פעולה. בנוסף נן וטוליו הרכיבו את השידה האחרונה ואנחנו ממש שמחים עם השידות החדשות שהן קטנות ומאוורררות יותר מהקודמות.

גילינו פיצריה חדשה ממש טובה ברעות וחגגנו את הניקיון על פיצה ואח"כ גם ואפל בלגי. יש שם גן ציבורי חביב מאד עם קסילופון וניסינו לנגן את הלחן של מלחמת הכוכבים (בהצלחה חלקית), התנדנדנו על הערסלים ונן עשה תרגילי קפוארה (הוא תמיד חייב לעשות קפוארה אחרי האוכל).

שיחה לילית טובה עם נן. אני מתה על השיחות האלה ומקווה שזה יימשך.

מותשת מאותו יום אבל מרוצה שלא נכנעתי לדחף התמידי שלי לדחות שוב את הניקיון.