המקום של ג'וליאנה

פשוט חייבת להשוויץ. שימו לב לפלסטר שמכסה את הסריטה העבריינית שלו.

היום חוויתי חוויה מחרידה. החזקתי לא טוב את ינוקא והוא נפל לי על הריצפה. למזלי ולמזלו הוא כנראה לא נפגע בכלל. לקחתי אותו לרופאת הילדים ולמרות שחששתי שאחטוף ממנה צעקות היא הייתה בסדר. לינוקא שלום והוא מתוק ופעיל כרגיל אבל עצם המחשבה מה היה עלול לקרות גורמת לי לצמרמורת עזה וגם לבכי.

הורים-תזהרו ! זה פשוט קורה פתאום בבת אחת.

סימנים לכך שאני רואה יותר מדי טלוויזיה:

• אני מתחילה להשמע כמו טובה מ"האלופה" : היום תפסתי את עצמי מזרזת את היונק במלים: טורבינה גוז'י גוז'י....מפחיד.
• גיליתי לאן נעלמו האחים צנחני. הם מופיעים ב "פסטיבל מספרי סיפורים". אסתי שייבין  לעומתם מאפרת את הסט של "השיר שלנו. טדי הפקות דואגת לדימוסים שלה..
• עליתי מזמן על זה שעינב גלילי בהריון כי שמתי לב שהציצים גדלו לה משמעותית. ורק לפני שבוע עלו על זה ב"רייטינג" ואימתו את חשדותי. כנראה שגלאי ההריונות שלי תקין.

יש לי כנראה מחלק עיתונים אגרסיבי במיוחד. הרגע הוא הטיח את  העיתון כל כך חזק שהפיצי קפץ ואני חשבתי שזה פיגוע איכותי.

(כן, אני ערה בשעות האלה גררר....)

שיחה עם חמותי:

היא פותחת בשאלה אם העירה אותי. דווקא מתחשב. אחר כך שואלת מה שלום הבונבון (כיאה לסבתא גאה) אחר כך מציינת שהאישלי(הבן שלה כלומר) מעולם לא קם בלילה כשהיה תינוק(כמה מהר שוכחים)ואחר כך מציינת כמה הבייבי התנפח(לוקח לי זמן להבין שהיא מתכוונת לדבר טוב) וחכל זה בזכות תזונה בלעדית של חלב אם(חה חה חה)...

אחר כך היא מתחילה לפרט את כל הסידורים שהיא עושה בשבילנו: מצאה מיטת תינוק נהדרת בקטלוג של איקאה, שכנה שלה נפטרת מכיסאות מטבח ישנים ואפשר עם קצת שיפוץ להפוך אותם לחדשים בשביל הדירה (אני כל פעם אומרת לה-קודם שנעבור ואז נראה מה חסר לנו) ואוי ואבוי, מה יהיה עם הצ'ק שקיבלו בשבילינו לברית והיא שכחה לתת לנו בביקור הקודם (אני ממש שומעת את גלגלי המוח שלה עובדים שעות נוספות).

ולפני סיום סיפור חינוכי כדי שאני אלמד כמה חשוב לחנך את הפיצקול: הם היו בארוחה עם הגיסים, בנם אשתו וילדיו(נא לבטא בן אשתו וילדיו בטון מגנה במיוחד) . קודם כל אשתו (הבהמה) לא אמרה לה שלום בכלל אז מה הפלא שהילדה אכלה בידיים (בת תשע !!!)הילד לא ביקש שיעבירו לו מזון אלא שלח ידיים לכל עבר וחיטט בקערת הג'לי וכך הרס את ההגשה היפה,והקטן (טוב יש לו נסיבות מקילות כי הוא קטן וחוץ מזה הוא לא אכל כלום) נמרח על השולחן.

והבן לא התייחס להולדת הפיצקול שלנו (אפילו מזל טוב לא אמר !!!!) ואשתו נותנת לילדים לעשות כל מה שהם רוצים.

והלקח: את חייבת לחנך את ינאי מגיל צעיר. בגיל תשע זה כבר מאוחר.

טוב, עכשיו מובן לכם מהי חמותי. יש לה מחשבון עוונות קטן בראש וחייבים לבדוק את מעשינו בחברתה כי היא תזכור הכול לנצח. נו טוף.

* ובפינת אל תגלו לחמותי: הגוזל עשה לעצמו סריטה ענקית בפנים שעושה לו את המראה החינני של עבריין צמרת. כשאמרתי את זה לבוסית שלי  היא אמרה: נו עכשיו יש עבריינים אשכנזים. אמרתי לה. כן , אשכנזים אבל בכירים..

גזרתי לו ציפורניים והוא התאבל על כל ציפורן גזורה בנפרד. בעלי חשד שאני מתעללת בו אבל כשראה את הסריטה המפוארת הוא השתכנע בנחיצות המעשה.