המקום של ג'וליאנה

ההחלטות של השנה הקודמת

2. לכתוב יותר  - זו לא היתה שנה של כתיבה אבל אני בסדר עם זה.

3. לשמור על קשר עם חברות ולא רק בפייסבוק.- חלקי מאד הרבה מיוזמתן. יש מקום לשיפור

4. לצרוך יותר תרבות- שיפור קל, התחלתי ללכת עם חברות לסרטים

5. לבזבז פחות זמן ברשתות חברתיות-פחחחח

6. להקשיב לאחרים וגם לעצמי- החלטה הכי חשובה ואני קצת משתפרת

7. לקנות בגדים איכותיים ומדויקים ובמקביל לקנות פחות-קניות די מוצלחות ועדיין לא מספיק מאוזנת בתחום.

שימו לב שלא כתבתי לרזות :) 

רזיתי ושמנתי ועכשיו אני בשלב בו אני מבינה שיש מקום לרזות אבל לא הופכת את זה למרכז חיי.בקיצור די שמנה. אולי גם באוכל אני צריכה לדייק.

והמוטו לשנה הזאת הוא: 

"מכל אדם אפשר ללמוד משהו".

וגם דיוק ואיזון.

אולי אכתוב עוד פוסט עם המון ברכות ואיחולים אבל בינתיים זה מה שיש.

חוזרת משלושה ימים של:

חברות , כולל מפגש מפתיע עם חברה מהתואר הראשון שלא ראיתי כבר שמונה שנים שבמקרה הייתה באותו מלון עם העבודה שלה. חברה נעימה ומגוונת של חברות לעבודה.

אוכל, ארוחות בוקר מופלאות עם הרבה אוכל טעים והרבה זמן לאכול אותו, המון אוכל, המון ארוחות רובן טעימות פלוס פלוס.

מזג אוויר מושלם, קרירות צפונית, רוח קרה ויבשה כך שכמעט לא השתמשנו במזגן ושמש סתווית מלטפת.

מים: בריכה, מעיין, מקווי מים.כולל שיט בירדן. כן גם חתרתי אם כי מעט. מרוב פחד שלא נצליח הצטוותנו לשני גברים חסונים ונחמדים מהעבודה והם חתרו בלי להתלונן. לא פמיניסטי אבל הכתף התפוסה שלי מהשחייה של יום קודם דחפה אותי לפרגמטיות. 

ספר, מאיה ערד.מאחורי ההר. נהנית לקרוא אותה.

נופים משגעים.

ובעיקר זמן! אוקיינוס של זמן , המון בחירה מה לעשות עם הזמן, זמן של ביחד וזמן של לבד, זמן של קריאה וזמן של שוטטות בקיבוץ. וזמן של משחקי קלפים עם חברות ומקלחות ארוכות כאורך הגלות.

כיף לראות את פרצופי החופשה המרוצים של כולם.

וכיף לחזור לשני האוהבים שלי טוליו ונן ששמחו לקבל אותי חזרה (כי סל הכביסה התמלא אבל בל נהיה קטנוניים).

וכל זה היה בדיוק מה שנזקקתי לו.

קצת נעלמתי. הרגשתי שאני חוזרת על עצמי . אחרי הכול אני לא יכולה להמציא מחדש את הכתיבה שלי כמישהי אחרת (דווקא רעיון לא רע) וכי ספטמבר הוא חודש של זוטות על גבי זוטות  שהן אולי משמעותיות וחשובות כשלעצמן אבל לא באמת מעניינות.

ובכל זאת הצלחתי לטפח סוג של נינוחות ואתמול ישבתי עם נן והסתכלנו בספרי אמנות שיש לי וראיתי הקדשה משמחת מהסבים שלי על הספר של מגריט וכל כך שמחתי שיכולתי היום להתקשר ולספר להם את זה וכל כך שמחתי שנן מגלה עניין בתחום שאני אוהבת.

אני נעלמת למשפחה שלי לשלושה ימים. זה נשמע יותר דרמטי ממה שזה באמץ. טיול מטעם העבודה שהוא בעיקר בטלה ואכילה אבל זה נשמע קורץ במיוחד בתקופה תפקודית כזאת.

בית הספר מתחיל ברגל ימין. עושה רושם שנן כמעט מחבב חלק מהמורות שלו ושיש לו גם כמה מורות עם שאר הרוח וזה לא מובן מאליו. הוא גם מצליח לראות אותן כמו שהן עם היתרונות והחסרונות ואני שמחה שהוא מפתח מסוגלות לחשיבה מורכבת יותר.

חוץ מזה הוא בקבוצה הבוגרת בקפואירה וזה אומר אימונים מאד אינטנסיביים אבל הוא אוהב את זה.

אני מצליחה להתעצבן פחות מענייני הלימודים.

מקווה לקרוא הרבה בטיול שלי.

עדכונים יבואו.