לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

חלומות צלולים


על חלימה מודעת, הדרך אליה ועל המציאות שכאן והמציאות שבחלום
כינוי:  אונירונאוטית

בת: 50





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

חלום צלול


כשפתחתי את הבלוג, הוא נקרא "חלומות צלולים". בינתיים הזנחתי קצת את הנושא הזה ולכן שיניתי גם את הבלוג, אבל הקישורים בנושא חלומות צלולים עדיין קיימים בבלוג.

 

בכל אופן, למרות שהזנחתי את הנושא, היה לי הלילה חלום צלול די יפה.

 

בתחילת החלום אני ואחותי (שבמציאות היא בת 23 אבל בחלום היא הייתה ילדה קטנה) עושות קניות ביחד בסופר. מכיוון שבחלום היא ילדה קטנה ולא כל כך יודעת איך עושים קניות, אני מחליטה ללמד אותה בצורה כזאת שכל פעם כשאנחנו צריכות משהו, היא לוקחת את המוצר ומשלמת לי בדיוק את הסכום שעולה המוצר, ואני מתכננת עם הכסף הזה לשלם הכל בקופה.

בסופו של דבר אני רוצה להגיע לקופה אבל משום מה משאירה את העגלה עם המוצרים במקום אחר. כשאני מגלה את זה אני הולכת לכיוון העגלה אבל אז רואה שהיא ריקה. מכיוון שזה היה כבר לקראת סגירת הסופר, אני מבינה שהעובדים של המקום החזירו את המוצרים למקומות שלהם, אחרי שראו עגלה עומדת מיותמת בלי שום "בעלים". אני ניגשת למנהל הסניף ומסבירה לו את הבעיה ואז הוא לוקח אותי ואת אחותי למקום שבו נערמו כל המוצרים, כשבדרך אני הולכת עם העגלה. פתאום אני רואה בתוך העגלה נקניקיות ואני לוקחת אחת ואוכלת. (אני צמחונית). ואז שואלת את עצמי, מה פתאום אני אוכלת נקניקייה כשאני צמחונית? אני אומרת לעצמי שזאת בטח מעידה חד פעמית. ואז אני גם אומרת לעצמי שעד עכשיו, רק בחלומות הייתי אוכלת בשר. ואז אני שואלת את עצמי: אולי גם זה חלום?

ואז אני מסתכלת על לוח שכתוב עליו משהו, מסיטה את המבט ומסתכלת שוב ורואה שהכתב משתנה. אבל באותו רגע אני לא בטוחה שהכתב באמת השתנה, כי הוא מטושטש כזה. אחותי בינתיים אומרת לי משהו לגבי העגלה עם הקניות ואז אני אומרת לה: את יודעת מה? אני חושבת שכל מה שקורה כאן הוא בכלל חלום וזה בכלל לא אמיתי. ואז אני מנסה לעוף אבל לא מצליחה. אחרי 2-3 שניות אני מנסה שוב ואז מצליחה לרחף קצת באוויר, מספיק בשביל להבין שאני נמצאת בחלום!

ואז אני פונה לאחותי ואומרת לה: זה חלום. שום דבר כאן לא אמיתי. וממשיכה לעוף בתוך המקום שבינתיים הפך להיות מסדרון כזה צר ונראה כמו מבוך. בדרך אני נזכרת שהשארתי את הסנדלים שלי במקום שממנו התחלתי לעוף, אבל אז אני אומרת לעצמי שלא אכפת לי, הרי זה חלום ולכן גם הסנדלים שלי לא באמת "נעלמו" ומצידי אני יכולה אפילו להיות ערומה לגמרי ולא רק יחפה. הרי זה חלום ושום דבר לא קורה באמת. ואז אני מנסה לעבור דרך קיר שהוא בעצם חלון גדול, אבל לא מצליחה. בלית ברירה אני ממשיכה לעוף לכיוון הדלת ואז יוצאת. אני מגיעה למקום כפרי כזה. כמה בתים בודדים והכל מסביב עצים, כמו בחורשה. ויורד גשם. לרגע עוברת לי מחשבה מוזרה שאולי תוך כדי חלום יצאתי החוצה באמת. ואז בתעופה אני נכנסת שוב לבניין אבל יוצאת ממנו שוב. כדי לוודא שהכל מסביבי הוא חלק מהחלום ולא מציאות, אני מנסה להעביר את היד דרך הקיר של הבניין ומצליחה! אני ממשיכה לעוף ותוך כדי נתלית על ענף של איזה עץ. אחרי שאני יורדת אני רואה עץ עם גזע מאוד עבה. אני מחליטה לנסות להיכנס לתוכו. אני מצליחה קצת להיכנס אבל אז אני פוחדת שאם אני אתקע בפנים, אני אתעורר מהחלום. אז אני רק מכניסה לשם יד ו"חופרת" ומחליטה שהתוכן של הגזע שאני מוציאה משם הוא בעצם שוקולד. אני מוציאה את התוכן ואוכלת, וזה באמת שוקולד! אני ממשיכה לטייל בחורשה הזאת תוך כדי אכילת השוקולד שהוצאתי מהעץ. אחר כך אני מגיעה לקטע שאני לא ממש יודעת מה לעשות ולכן אני מתעוררת.

 

בהתחשב בעובדה שבזמן האחרון בכלל לא התאמנתי על חלומות צלולים, זה היה חלום מאוד יפה ונשלט.

נכתב על ידי אונירונאוטית , 1/6/2006 07:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאונירונאוטית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אונירונאוטית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)