בזמנו, כשקראתי את הבלוג של אותה בלוגרית שהתאבדה (שכמו הרבה אחרים, הגעתי אליו רק אחרי שקרה המקרה) וראיתי את כמות התגובות, עברה לי בראש מין מחשבה אירונית כזאת: בן אדם צריך להתאבד כדי לקבל המון תגובות בבלוג שלו.
הנושא הפעם הוא האם ניתן למנוע התאבדות של גולש ברשת.
ההיסטוריה הקצרה של האינטרנט מלמדת שזה אכן אפשרי. בהרבה פורומי תמיכה שונים, הצליחו להציל את חייהם של מתאבדים פוטנציאליים. זה הולך ככה: אדם משאיר הודעה אובדנית בפורום. כל חברי הפורום מזדעקים ומזעיקים את המשטרה ו/או ההנהלה של הפורום. המשטרה מגיעה וניסיון ההתאבדות מסוקל (כמובן שלא בכל המקרים. יש גם מקרים מצערים אחרים שהמשטרה לא מגיעה בזמן. אבל בהרבה מקרים אחרים ניסיון ההצלה מצליח).
אבל כשקראתי על ההתאבדות של אותה נערה, חשבתי לעצמי: עד כמה אם בכלל זה אפשרי, להציל מתאבד, באתר כמו ישראבלוג?
כמה בלוגים יש בישרא? אלפים? עשרות אלפים?
כמה זמן לוקח מהרגע שבלוגר מעדכן את הבלוג שלו ועד שהפוסט הולך כמה עמודים אחורה ברשימת העדכונים האחרונים? אצלי בכל אופן, אם אני כותבת פוסט וחוזרת לרשימה שתי דקות אחר כך, אני מגלה שהפוסט שלי כבר הלך איזה שלושה עמודים אחורה.
אז מה הסיכוי שמישהו ייתקל דווקא בבלוג הספציפי הזה, אחד מתוך עשרות אלפים וישמע את הצעקה בזמן, לפני שמאוחר מדי?
המסקנה שלי היא שהסיכוי במקרה הזה הוא קלוש ביותר, אם לא שואף לאפס.
אין לי ביקורת על האתר ואני לא מאשימה את האתר במה שקרה. בכלל, באופן כללי אני נוטה להאמין, שעם כל הכאב והצער, כאשר מישהו מתאבד, האשם היחיד הוא זה שהתאבד.
אבל אם השאלה היא האם באתר כמו ישראבלוג ניתן למנוע התאבדות של בלוגר, אני חושבת שגם אם זה אפשרי, זה קשה מאוד והסיכוי הוא כמעט אפסי.
מי שרוצה להתאבד לא יחכה עד שהפוסט שלו יימצא בין כל ערימות הפוסטים שנכתבו דקה אחריו.
הוא פשוט יעשה מעשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
