לא ממש כתבתי כאן בזמן האחרון, חוץ מאותו לילה שהיה לי קשה להירדם ונזכרתי באותם לילות לבנים שבהם היה לי קשה להירדם ואז הייתי נכנסת לאחד הפורומים (כשעוד לא הכרתי את ישראבלוג) שופכת חמתי על המקלדת, בכתיבה וכמה דקות אחר כך חוזרת למיטה ו... נרדמת.
אבל חוץ מזה לא ממש כתבתי כאן כאמור.
אז החדשות הן שאחותי, שאליה התגעגעתי ודאגתי נורא, חזרה מהודו לפני שבוע וחצי, ביום שני שעבר, בדיוק עם פרוץ המלחמה בצפון...
יחד עם זאת שמחתי מאוד שהיא חזרה כי נורא התגעגעתי אליה.
רק ביום ראשון השבוע יצא לי לראות אותה והיא פינקה אותי בכמה מתנות יפות מהודו. 
ביניהן גם יומן רוחני שהתחלתי לכתוב בו מדי ערב לפני השינה.
ברגע זה החבר'ה מהמרכז ליוגה נמצאים עכשיו בנופש יוגה שיימשך עד סוף השבוע. עד לפני פחות משנה זאת הייתה מסורת קבועה אצלי לצאת לנופשי היוגה. עכשיו, כאשר אני מתכוננת לקורס מורים, החלטתי שכדי לחסוך את הכסף, לא אצא לנופש יוגה עד הקורס. ככה דילגתי גם על נופש פסח שהיה. אז זה היה די קשה לא להיות בנופש, כי גם היה פסח ולא היה לי הרבה מה לעשות בבית. עכשיו זה אמנם קצת חבל לי אבל אני מתעודדת מהמחשבה על זה שקורס המורים הולך ומתקרב ובקרוב אהיה בחודש אינטנסיבי ביותר של יוגה, שיהיה בדיוק באותו מקום שבו מתקיים עכשיו הנופש, כלומר בקיבוץ הראל.
בינתיים אני ממשיכה לעבוד כדי לחסוך את הכסף לקורס.
עבודה די משעממת אמנם ועכשיו אני גם כל הזמן בפחד כזה שאני לא אחזיק שם מעמד כי שמעתי שהאחראית שם נורא פרפקציוניסטית ואם יש קצת טעויות בעבודה היא מעיפה אנשים...
אבל כאמור אני עושה את המקסימום, מודה על כל יום שאני עובדת ובטוחה שבסופו של דבר הכל יהיה לטובה.
ומחר כבר יום חמישי, מקווה שיום העבודה של מחר יעבור מהר, ויגיע סוף השבוע שבו אוכל שוב לראות את אחותי ולחדש את המסורת של הפגישות השבועיות בינינו.
סופשבוע נהדר לכולם ושיהיה שקט ושלווה לכולנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
