חלומות צלולים

גם הלילה היה לי חלום צלול (שני לילות ברציפות, איזו התקדמות!) אבל שוב אני זוכרת רק קטע קטן ממנו. הייתי באיזשהו בית, וכשיצאתי מיהרתי לאיזה מקום. וכנראה ברגע הזה הבנתי איכשהו שאני חולמת, ניסיתי לעוף והצלחתי. אבל היה לי קשה כי שמתי עליי תיק כבד. אז הורדתי אותו. הרי זה חלום ומה אכפת לי להשאיר שם תיק שלא קיים? וככה הורדתי מעליי כל דבר שהיה יכול להכביד על התעופה.

באיזשהו שלב הייתה לי "התעוררות שווא". זה מאוד מוזר. ידעתי שיכולה להיות לי התעוררות שווא ועשיתי בדיקת מציאות אבל היא לא עבדה.

אני זוכרת שבהמשך הייתי כאילו באיזושהי מסגרת כמו קבוצת תמיכה או משהו. חילקו לנו דפים והיינו צריכים לכתוב משהו על החיים שלנו. הרבה זמן לא ידעתי מה לכתוב עד שבסוף החלטתי "לזרום" עם זה ולכתוב מה שבא לי. אני זוכרת שהדף כל הזמן נקרע לי מהעט והיה לי קשה לכתוב. כנראה שזה היה בקטע הזה שכל הזמן ישב לידי איזה כלב שנראה מדמם ממשהו. ואז בא עוד איזה כלב ואחד מהם פחד מאוד מהשני ועשה קולות כאלה של פחד.

זה מה שאני מצליחה לזכור.

טוב, אז אחרי תקופה די ארוכה שלא ממש התעסקתי בנושא (והאמת שגם עכשיו אני לא ממש מתעסקת) היה לי הלילה חלום צלול די ארוך. אבל הקטע הוא שבמשך הרבה זמן ידעתי שאני חולמת אבל רק לקראת סוף החלום קלטתי את המשמעות של זה.

וכל מה שאני זוכרת הוא שהייתי בדרך לאיזה מקום, לא זוכרת לאן, אולי איזה אירוע מסוים.. אני רק זוכרת איזה קטע שהייתי צריכה לרדת באיזה ירידה תלולה כזאת ומפחידה. וזה הפחיד אותי למרות שידעתי שזה חלום ושתכל'ס אני יכולה לשנות את זה, או לעוף. אבל כאמור, קלטתי את זה רק לקראת סוף החלום.

כשקלטתי את זה משום מה הייתי באיזו בריכת שחיה גדולה. ואז אמרתי לאנשים שהיו שם "היי, זה חלום, אני יכולה לעשות מה שאני רוצה" והייתה שם איזה בחורה צעירה שצחקה ולא כל כך הבינה מה אני אומרת. והתחלתי לעוף ולעבור דרך קירות או "מחסומים" אחרים להתפשט, כי מה אכפת לי להיות ערומה, הרי זה חלום ואף אחד לא באמת רואה אותי...

באיזשהו שלב נגמר החלום.

התעוררתי מקודם בבוקר ולא היה לי כוח להתחיל את היום אז חזרתי לישון. היה לי עוד איזה חלום שבו אני נמצאת באיזה אירוע שמשתתפים בו הרבה אנשים שאני מכירה מההווה ומהעבר. הקטע האחרון שאני זוכרת הוא שאני יושבת באיזה מקום שנראה כמו כיתה ואז נכנס מישהו שאני מכירה מהמרכז ליוגה והכניסה שלו שעשעה אותי והתחלתי לשיר לו "יום הולדת שמח" למרות שלא היה לו יום הולדת בחלום.. אבל אז הוא אמר על מישהו אחר (שהיה פעם המורה שלי לסוציולוגיה באקסטרני) שיש לו יום הולדת מחר ב-12 ביולי והתחלנו להכין לו איזו הפתעה. אבל פחות או יותר פה נגמר החלום.

טוב, אני לא יכולה לכתוב את כל מה שהיה בחלומות, כאמור אני זוכרת רק קטעים מסוימים ודי חבל. אולי יום יבוא (אני שומעת עכשיו ברדיו את השיר יום יבוא...) ואחזור להתאמן על כך וגם לרשום את החלומות שלי ובכך גם לזכור אותם יותר.

עד אז טוב שיש לי סיבה לעדכן את הבלוג...