לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


להנות מהחיים זו דרך טובה לחיות אותם

Avatarכינוי:  M-L-D

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

משהו השתנה בי


אני מודה שאני יכולה להיות כל כך עצלנית ועד שאנימתחילה לעשות משהו לוקח לי מאה שנה.

אני עוברת עכשיו תקופה לא קלה בגלל מה קרה עם המשפחה שלי, מה שקרה לסבא היקר שלי...

החלטתי להתחיל להתבגר כבר ולהפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה ומפונקת שמחכה שיגידו לה מה לעשות כל הזמן.

 

אפילו חבר שלי שם לב לזה והוא מתחיל להעיר לי. עזבו שנחנו רבים כל הזמן בגלל השטויות שלי בזמן האחרון,אבל לפעמים אני חושבת שהוא שוכח מה עובר עליי או שהוא לא שם לב שקשה לי וכל דבר קטן מרתיע אותי, וגורם לי להרגיש שוב רע. אני אוהבת אותו מאוד אבל לפעמים אני מרגישה שאנחנו כבר לא מדברים כמו בעבר. זה מלחיץ אותי אתם יודעים. אני יודעת שהוא אוהבת אותי ומנסה להצחיק אותי עם השטויות שלו. אבל אני צריכה לדבר, אני צריכה להוציא את זה מעצמי ואני אולי עכשיו מתנהגת נורמלי אבל בפנים אני מרגישה כאילו כל העולם מתמוטט, ויש לילות שאני מוצאת את עצמי בוכה בכי כואב כי קשה לי עם זה שסבא איננו. אני באמת מנסה להמשיך הלאה כמו כולם, אבל אני חושבת שאנשים חושבים שאני בסדר וכאילו עבר לי הכל.אז זהו שלא! בגלל זה חזרתי לבלוג ושוב התחלתי לכתוב. בגלל זה התחלתי לחשוב על דברים וחלטתי שאני צריכה הפעם להשתנות.

 

הבטחתי לסבא שלי שיהיה גאה בי שם למעלה. נרשמתי למכללה ומקווה שהטפסים ששלחתי לפני יומיים יגיעו למקום הנכון במיוחד שיש לי שם צ'ק!!!!אני כל כך מפחדת שזה לא יגיע זה כל כך מלחיץ הדבר הזה....

 

התחלתי לעשות הליכות ובשבוע האחרון רזיתי 2 קילו בשקט. זאת אומרת עם מאמץ אבל בשקט. ההליכות עושות לי טוב. בכלל זה נותן לי הרגשה טובה כשאני חוזרת  והולכת למקלחת. ותאמינו לי אני אוהבת לעשות את ההליכות האלה לבד, בלי שום חברה שתחור לי כל הדרך ותדבר איתי על הא ובה...לא צריכה כאלה חברות. תאמינו לי אני כבר לא סומכת על אף אחת! חוץ מחבר שלי וחברה טובה שלי לא צריכה עוד חברים. מספיק גרמו לי רע ומספיק פגעו בי.

יש לי את החברות של העבודה ומספיק עם זה. בהליכות הכי כיף ללכת לבד ולחשוב על כל מה שמתחשק לי מבלי שיפריעו לי באמצע. ככה אני יכולה לצאת מתי שבא לי ולחזור מתי שבא לי.

ההרגשה הזאת שאני עולה על המשקל ולראות שאני מתרחקת מה60 ומתקרבת ל 50 עושה לי טוב, אבל עדיין יש לי עוד עבודה ארוכ בשביל זה וצריך לעבוד קשה. בשביל זה צריך להזיז את התחת הקטן שלי ולזוז בלי להתעצל...

היום אני שוקלת 56.1 וזה ממש עושה לי טוב לראות תוצאות טובות.

 

אני מרגישה שאני משתנה ואני רוצה את השינוי הזה. עוד חודשיים אפילו פחות אני חוזרת לצפון ואתחיל לחפש עם חבר שלי דירה. אני כל כך צריכה את השינוי הזה. את החופש האמיתי הזה. את ההרגשה שהפעם אני באמת צריכה להיות תלוייה רק בעצמי ולהיות אחראית על עצמי מבלי שיגידו לי מה לעשות ולחכות שיגידו לי מה לעשות. אני חייבת את השינוי הזה!!!!

 

בזה אסיים את היום, להתראות לפעם הבאה...

 

M-L-D

 



נכתב על ידי M-L-D , 15/4/2010 12:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



13,129
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לM-L-D אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על M-L-D ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)