מיומנה של חולת נפש. ^________^

קשה לי,

קשה לי ממש..

וזה במצבי רוח, בכל דבר שאני עושה..

לשניה שמחה, הכי מאושרת בעולם,

ורגע אח"כ שקועה עמוק בתוך איזשהו דיכאון מוזר שכזה.

לא תכננתי שזה יהיה לי כ"כ קשה..

"..על הכביש המהיר מחפש הכוונה,

ולא מוצא סיבה לקום בבוקר ..

אני משקיף על העיר

תל אביב הישנה,

היו זמנים בהם ידענו אושר.

וגם אם לא,

אם לא כדאי לך לחזור ,

תדעי רציתי שתהיי מאושרת.

אני עוד פה,

את זה כדאי לך לזכור

בלילות כשאת ענייך סוגרת.."

*וכל הזמן מנסה לשכנע את עצמי שזה שווה את זה*

וברגע שאני שומעת את הקול הזה..

איזה חיוך, אלוהים! חח

נמחק כל הכעס ונמחקת כל האכזבה,

רק שמחה ואושר פתאום הציפו אותי.

ואז נזכרתי,

כמה שבעצם זה כ"כ שווה את זה.

"..I know you know we're had some good times,

 Now they have their own hiding place..

I can promise you tomorrow ,

 But I can't buy back yesterday..

..I'd live and I'd die for you ,

Steal the sun from the sky for you .

 Words can't say what a love can do ,

I'll be there for you.."