אין לי כותרת

וואו, הבלוג הזה נטוש. כל כך נטוש. מאוד נטוש!

התקופה האחרונה ממש מוזרה..

פעם היתי מלאת מרץ ושמחת חיים ולמחרת מדוכדכת., עכשיו אני פשוט במצב מוזר בלתי מוגדר שלא נוטה לשום כיוון. אני לא שמחה, אבל גם לא מדוכאת. כי אין לי סיבה. זה בטח נובע מחוסר ריגושים , או משהו כזה.

משהו, ממש ממש חסר לי. אני לא יודעת מה. אבל המשהו הזה יתן לי סיפוק עצום ורצון להמשיך ולהתמיד בכל מני דברים.

אני צריכה שהמשהו הזה, יהיה מגניב ואני אוכל ללמוד ממנו ולהנות ממנו.

אבל הכל בסדר,בערך, שיקרה כבר משו טוב ומסעיר, שיקרה.

אתמול חזרתי מהטיול השנתי.

היה סך הכל מגניב, נהנתי מהכל חוץ מהמסלולים של היום הראשון והשני.

ביום הראשון הלכנו לנחל בניאס, החלקתי משהו כמו 4 פעמים. חחח מזל שהיו אנשים שעזרו לי.

פלגו את הכתה שלנו לקבוצות באוטובוסים. נדפקנו עם המוצצת, אבל סך הכל היא היתה נחמדה אלי, אולי היא שחכה =]

אחרי המסלול, התנחלנו באוהלים המסכנים שלנו, שיכלו להכיל בקושי 3 אנשים. הינו 4, זה היה דיי מצחיק להצטופף עם הבנות ולשחק טאקי XP

הינו בחמיי טבריה, והיה מגניב רצח, אחרי זה רקדנו עד שנפלנו מתים.

למחרת הינו בנחל זוויתן או משו והיה מסלול מזעזע. בערב הגענו לאוהלי ענק מסריחים. אבל בערב שיפר את מצב, היה מין נסיון נואש לעשות דיסקו, וזה דיי עבד..

ישבנו במיני אוהל ענק מלא אנשים וקלענו אבנים לפופיק של תום =] אני חייבת להודות שזה היה רעיון גאוני..

ושיחקנו טאקי (שוב) וכל שניה מישו אחר נסה לתחמן -,-"

למחרת הלכנו במיים על מעל התחת... אבל הבנים דאגו שנהיה רטובים עד הראש.

חחח זה היה כיף =]

בכל מקרה...יש משהו ממש מדכא בטיולים השנתיים האלה, אני לא יודעת כל כך מה.

pic