להסתכל קצת מעבר..

"..."הזמן מעביר הכל"

אני לא נוטה להסכמה מלאה.

אני חושבת שהכאב/הצער/האהבה/הרגש לא מתרפה או דועך..

אנחנו פשוט מתרגלים לנוכחות או לאי נוכחות של האדם/דבר בתוך חיינו..."

איי. המצב עכשיו שוב חזר להאפיר,

למרות שהשמיים שטופי שמש.

הפעם, לא אני דפקתי את העסק-ולא הוא.

תקראו לזה ביש מזל, תקראו לזה גורל.

אבל משהו קרה, שאינני יודעת 100% פרטים עליו,

ודרכינו נאלצו להפרד..בדיוק אתמול.

זה היה היום האחרון שלנו כ..זוג. כמשהו מוגדר ומוצהר.

היום האחרון שלנו בתור ו-.

ההגיון שלי ממשיך לעבוד שעות נוספות ואומר שצריך להמשיך הלאה ואסור להשאר תלויה.

אסור להיות תקועה במצב שאולי הכל יסתדר,

אסור לחכות לעובדה שהוא אולי יבוא בזמן כלשהו, כי הוא צריך לבוא קרוב.

תחושת פספוס מטורפת.

אבל ככה זה החיים לא?

all good things come to an end.