תודה לאל לקחתי הפסקה מתקופה העומס, שאליה אני צפוייה לחזור בספטמבר- אוקטובר, למרות שכל כך לא בא לי, אבל איך אומרים האדם בחיים לא יפסיק ללמוד בחייו, כמו כן אנוכי.
אחרי תקופה לא קצרה של חרישה מקווה לקטוף את עמל הפירות בשלים וטריים, כמו שהם חייבים להיראות. עבודה קשה עברתי ועבודה קשה הרבה יותר מצפה בפניי בעוד מספר חודשים בודדים, למרות הרצון לזנוח הכל ולשבת רגל על רגל. אולם ברצוני לסיים עם שיפור בגרויות ולהוציא פסיכומטרי נאה :)
התחלתי במתמטיקה, אחרי זה אעבור לאנגלית ורק אז באזרחות פסיכו.
אחרי הפסיכו' קצת חו"ל, ואחרי עוד קצת חו"ל להירשם ללימודים רחוקים מכאן.
ימים פתוחים, סטודנטים, אוניברסיטה, מכללות, חיים קצת אחרת.
הכל מתקבץ סביב לימודים, עבודה, חיים וצבא.
אוווח חיים זה מה שתולעת כמוני זקוקה להם יותר מהכל.
למרות החדשות הטריות של חזרתו של גורם ישן לחיים מסעירות את חיי כרגע, לא אתן להן להרוס את מה שבניתי כל השנים הללו, סעמק אני פשוט לא סובלת מחוייבות, חייבת להודות שרק מזה אני יודעת לברוח בחיים. התמודדות היא מילת המפתח כאן.
יהיה טוב, אחרי הכל ליבי למד להתגונן בשעת צורך, אמן ולא אזדקק לזה, אבל אתם יודעים החיים לא צפויים כפי שאתם בונים לעצמכם לו"ז, אבל אם כבר אמא שלי אומרת לתת לו צ'אנס, אז אתם יודעים מה למה לא. פעמיים היינו ובחיים לא נתתי לו הזדמנות להיות ביחד, תמיד תרצתי לו שזאת טעות. פעמיים חתכתי והנה חוזר אלי בפעם השלישית אחרי חצי שנה-שנה, אחרי שבתקופה האחרונה חשבתי עליו הרבה, על לתת לו הזדמנות אבל החזקתי את עצמי לא להתקשר אליו, כי זאת פזיזות. הנה אחרי כל המחשבות הוא זה שהתקשר ראשון. טלפתיה זאת המילה המתאימה.
אוהבת סלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
